שאלה:
א. כיצד פוסקים כאשר יש י"א וי"א ברמ"א בחו"מ?
ב. הרמ"א בחו"מ סימן תג סעיף ב הביא י"א ויש חולקים כיצד פוסקים למעשה?
ג. במחלוקת שו"ע רמ"א בחו"מ ספרדי יכול לטעון קים לי כרמ"א ולהיפך?
ד. כתבה הגמרא אם היה עץ ארוך מונח מקצתו ברה"ר ומקצתו ברה"י ודרסה עליו הבהמה ברה"ר ושברה ברה"י כלים פטור ופסק כך הרא"ש ולפי היש"ש גם הרי"ף מסכים לזה אומנם לא מצאתי את זה בשו"ע.
האם השו"ע פסק כך? אם כן מה המקור?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
א. במחלקות שהובאה ברמ"א ולא הוכרע בש"ך או בפוסקים אחריו, יכול המוחזק לומר קים לי.
ב. המזיק מוחזק ולא יכולים להוציא מידו. ואם הניזק יתפוס ממנו לא יהיה ניתן להוציא מידו.
ג. יש מחלוקת האם בחו"מ בני ספרד יכולים לומר קי"ל נגד מרן. והגאון הרב עובדיה סובר שלא ניתן לומר קי"ל. ויש חולקים על דבריו. ומסתבר שניתן לומר קי"ל כחולקים מאחר והרמ"א חולק. וענינו רואות שפעמים גם בני ספרד פוסקים כרמ"א, והכלל שבני ספרד פוסקים כדעת המחבר זה לא כלל גורף. ולכן יכול לומר קי"ל כחולקים.
ד. ראה שו"ע חו"מ סימן שפט סעיף טו. ושצ סעיף ד.
בהצלחה.
שלום רב,
שאלתי לגבי מה שכתב הרב שליט"א שאפשר לומר קי"ל כדעת הרמ"א, גם לבני ספרד, מאחר שפעמים מוצאים שתופסים כדעתו בכמה מקומות. אז לפי זה אם מוצאים שפוסקים אחרים סוברים דלא כמרן אז יכול המוחזק לומר קי"ל, ולאו דוקא הרמ"א, ואם כן מה כח הקבלה שקבלו הספרדים ללכת אחר הוראות מרן אם יכולים לומר קי"ל בהרבה מקרים, כשמוצאים שפעם הלכו כדעת הפוסק הזה ?
יורינו מורינו.
כל טוב.
קבלת מרן אכן הרבה יותר משמעותית באורח חיים ויורה דעה ולא כל כך בחושן משפט, ואפילו לא באבן העזר, שםפ הרבה פעמים יש כללים אחרים מחמת הדוחק והנושא של עגונות שלפעמים סומכים בו על צירופי שיטות באופן דחוק יותר.
השאר תגובה