התמודדות עם הרהורי עבירה

שאלה:

היי האם אדם אמור לעשות מלחמה עם ייצרו המיני? ( או שלמעשה המלחמה הזו היא ידועה מראש או סתם מטרידה את הנפש?)
רווקים לרוב מתמודדים בלא להוציא שז"ל בזמן שהמלחמה הזו הייתה גם לאדם הראשון. האם עדיף להתעלם מהייצר עד שאדם יזכה להתחתן?
מכיוון שכל יום יום הייצר מתחדש…. מידתו של הקדוש ברוך הוא הוא שלום.
המלחמה עם הייצר המיני היא נפשית ולדעתי כמעט ואין לאדם כלים לבטל את הייצר. ( אם אדם לא ביטל את הייצר כל ימות חייו הוא יוציא זרע או במזיד או במחשבות על נשים ) אז מה הפתרון? תלמיד חכם פעם אמר לי דבר ואני חושב שהוא צודק. הוא אמר לי שגם התורה והלימוד זה לא הפתרון לייצר המיני. שאלתי אותו למה? הוא אמר לי שככל שאדם גדול ותלמיד חכם הייצר שלו עוד יותר חזק מאשר עם הארץ. כלומר הוא דיבר איתי על ריבוי אור… כלומר ככל שאדם מתאפק יותר על נושא זה…. הוא הופך להיות קנאי על זה גם … ולפעמים זה מוביל את האדם לריבוי אור. האם באמת אדם שמאפק מלתת לגוף שלו את התאווה של אוננות האם באמת זה יכל להיא לריבוי אור ? ביחס לאדם הסטנדרטי שמשמש עם אישתו.
האם שמירת הברית זה אור ? מדוע הגמרא מכריזה על רווק ולא על נשוי …
הרי שניהם אמורים לשמור ברית.

תשובה:

שלום רב,

בגמרא דווקא מוצאים חילוקים מאד ברורים בין רווק לנשוי, שבנשוי מותר יותר דברים מאשר ברווקות כי שם החשש גדול יותר. ראה נדה יב, וגם לגבי לימוד תלמידים יש הבדל בין רווק לנשוי. ובעיקר בתחילת סי' א' באבה"ע שם מבואר החיוב שיש לאדם להינשא ומצויין שם החשש מפני עבירה של הרהורי עבירה ולכן אסור להמתין עם הנישואין. כך שהחלוקה ברורה. יחד עם זה ברור שגם לאדם נשוי יש יצרים ואין כל ספק בכך. עד יום מותו אדם צריך להתמודד עם היצר ואין פורמולה שלוקחים כדי להתגבר. כמה שאדם יותר ירא שמים הוא יכול להתגבר יותר. אבל זה נכון שהעיסוק והמחשבות יותר מקשים על כך. כבר כתבו גדולי הפוסקים שככל שאדם יהיה שקוע יותר בלימוד התורה כן ייטב.

מקורות:

נדה יג, א. "אמר ליה רב יהודה לשמואל צריך אני להשתין א"ל שיננא אחוז באמתך והשתן לחוץ היכי עביד הכי והתניא ר"א אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאו כבולשת. דתנן בולשת שנכנס לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין להן פנאי לנסך אלמא דכיון דבעיתי לא אתי לנסוכי הכא נמי כיון דבעיתי לא אתי להרהורי והכא מאי ביעתותא איכא איבעית אימא ביעתותא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא ביעתותא דרביה ואב"א ביעתותא דשכינה ואיבעית אימא אימתא דמריה עליה דקרי שמואל עליה אין זה ילוד אשה ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר"