לתרומות לחץ כאן

תפקידו של השופט – ספר שופטים

שאלה:

שלום רב,

יש לי שאלה לגבי השופטים (בספר שופטים). כתוב (שופטים ב, טז): "ויקם ה׳ שפטים ויושיעום מיד שוסיהם". ואחרי זה כתוב (שם פסוק יז): "וגם אל שופטיהם לא שמעו"… יוצא מזה שתפקיד השופט היה לעורר את עם ישראל לעשות תשובה, וגם (נראה) שתפקידם היה לעשות מלחמות (להושיעם) או להושיעם על ידי חיזוק שנותן להם ועל ידי זה חוזרים בתשובה ואין להם בעיות עם האויב. האם זה נכון ?

ואם זה נכון, לגבי אבימלך שעשה דברים חמורים (בנו של גדעון), איך אפשר להחשיבו כשופט ?

תפקידו של שופט הוא לדון את העם. אם נאמר שכך היה תפקידם לדון את העם, יש לי שאלה לגבי יפתח. כתוב בתנחומא (בובר, בחוקתי ז) שיפתח לא היה בן תורה. ועיין רמב"ן בפרשת בחוקתי.

לפי זה, האם יש לומר שיפתח היה בקי בדיני ממונות לדון ולהורות, בלי להיות בקי באורח חיים ויורה דעה ?

תודה.

תשובה:

 

תשובה:

ידוע הדבר כבר כפי שהובא בספרי רבים של פרשנינו, שתקופת השופטים לא היתה תקופה טובה לעם ישראל, וחלק מהשופטים אכן לא היו ראויים לתפקידם, וגם חלק מהמעשים לא בהכרח היו ממש על פי דין. דנתי בזה פעם בארוכה עם רב מומחה לתנ"ך, לגבי מעשה פילגש בגבעה, שיש להבין היכן מצינו בתורה אפשרות כזו לעונש קבוצתי לאנשים שלא עשו את החטא עצמו וכו', הרי מתו כאן רבים מישראל בלא משפט! וכך יצא לנו בענין זה, שאכן אילו היה הדבר נעשה על פי שאלת סנהדרין מן הסתם היו מונעים זאת, אבל ההנהגה אז לא היתה תמיד על פי דין, היו שופטים ראויים והיו שלא… אגב גם בתקופת המלכים היו ביניהם רשעים, אלא שאז היתה הרבה יותר משמעות להוראות הנביאים, כפי שמשתקף בשמואל ובמלכים.

אמנם ארחיב מעט בענין היחד הראוי לחטאי הגדולים המסופרים בתנ"ך, מכיוון שאסור להקל בכך אלו דברים גדולים ודקים ועדינים מאוד.

המהרי"ל בלוך כותב  שאין לנו אפשרות בכלל להבין את שיעור קומת הדמויות שבספר התנ"ך ולהבין את האופן שבו פעלו. "והלא דבר זהו דבר שאפשר להאמין בו ולצייר זה בשכלנו, כמו שרואים אנו עתה בעולמינו. אם נעמיד כושי שחור נגד איש פילוסופי או גאון של דורינו, האם אפשר לו לכושי להשיג את העניינים החיים באיש המורם הזה ומעניינים אותו. וכן הוא אצלנו, איזה מושג אפשר לנו – קטני המוחות להשיג באלו העניינים שהכיל איש כזה, וזה הלוא היה איש שחי כמעט בדורינו. ובכל זאת מספרים בשם הגר"ח מוולוז'ין, כי פעם שאלוהו תלמידיו אם הגר"א היה בדורם של האמוראים האם היה אמורא, וענה, אילו חי אלף פעמים לא הגיע גם עד קרסוליו של אמורא, אולי כהרמב"ן. ואם כן האם אפשר שיהיה לנו שום מושג באנשים שחיו כמה דורות קודם, הלא נבין עד כמה ירדנו ונפלנו אנו לנגדם, לאין שיעור ולאין ערך. ואם כן האם אפשר לנו להשיג שום ציור מ"שיעור קומה" שלהם, ומי פתי שיוכל לומר כי הדורות לא נשתנו ועומדים על מקום. והחובה על כל אדם להגן נגד דעות כוזבות ומשחיתות אלו".

 

הרב אביגדור נבנצאל מביא לך משל נאה: אם אמא באה ומספרת שבנה יודע לדבר, למה בדיוק כוונתה. ובכן, תלוי באיזה בן מדברים. אם היא מדברת בבנה הקטן בן שמונת החודשים, כוונתה ודאי לכך שהוא יודע לומר אבא אמא, ואין ספק שזו הודעה משמחת מאד. אבל אם כוונתה לבנה בן השלושים, חייבים לומר שאינה מתכוונת לכך שהוא יודע לומר אבא אמא [שאם לא כן זהו מקרה מצער מאד, כשמדובר בבן מבוגר], אלא כוונתה שונה, למרות שהתבטאה בדיוק באותן מילים, וקרוב לוודאי שכשהיא אומרת שבנה יודע לדבר, היא מתכוונת לכך שבנה הגדול הוא נואם בחסד, או בעל כושר שכנוע וכדומה. פירושן של אותן מילים ממש נקבע איפוא לפי זיהויו ומעמדו של האדם בו אנו מדברים". והנמשל: "כשהפסוק מדבר בצדיקים, חייבים לומר שאין כוונת המילים כפשוטן, ולמרות שהפסוק משתמש באותן מילים ופעלים בהן הוא מתאר גם מעשים של רשעים ופשוטי עם, בכל זאת אין הכוונה לכך ששניהם עשו מעשים זהים. גם ביטוי זהה ושווה בכל פרטיו, יקבל פירוש שונה לחלוטין כשנדבר בבן גדול וצדיק, וכשנדבר בבן קטן ונקלה

 

ויש גם הדרכה יסודית של הרב אהרון קוטלר לכל הנושא, ורק אביא כאן את הקטע בו מאריך בכך שאלו דברים גבוהים שאין לנו השגה בהם. "התורה האלוקית היא רחבה מדי ארץ ועמוקה מני ים, ואם אדם ניגש לתורה בכלי שכלו המצומצמים ומעריכה לפי מידת השגתו האפסית, הרי זה כאילו מוריד את התורה למדרגת שכלו והשגתו, ואין לך הוצאה לחולין ומעילה בקודש גדולה מזו. ולכן אין אדם יכול להעריך תורה לפי השגתו הוא, אלא עליו לקבל את ביאורי חז"ל לכל מלה ואות שבתורה. כי לשון התורה אינה הלשון הרגילה שאנו משתמשים בה, ואיננה לפי מושגינו אנו, וכדי להבינה צריך השגה כבירה ולימוד תורה לשמה בקדושה ובטהרה וקבלה נאמנה איש מפי איש, ולכן רק עלי ידי שלשלת הקבלה של חז"ל שידעו להסביר ולדרוש כל אות ותג שבתורה יכולים אנו להבין משהו לפי מידת השגתנו בדברי התורה הקדושה".

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה רבה !

    רק שאלה לגבי מה שכתב הרב שליט"א: לגבי פלגש בגבעה שהיה בסוף תקופת יהושע והיה שם פנחס, וגם שאל את הארורים ותומים, הגם שבהתחלה לא קיבל תשובה ברורה שיצליח נגד בנימין, לבסוף קיבל תשובה שיצליח, ומשמע שהדבר נעשה על פי פנחס שהיה ראוי.

    אני יודע שכתוב "שלעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי כו׳ והפילה כמה רבבות מישראל"(תחילת מסכת גיטין), אולם אין זה בא לומר שלא היו ראויים בני בנימין לעונש, ואולי זה היה בגדר "עת לעשות לה׳ ", והיה על פי הזקנים שכפי הנראה היו ת"ח.

    וכמדומה לי שיהושע היה חי בתקופת פלגש בגבעה, שהסיפור של מיכה ופלגש בגבעה, אף על פי שהם כתובים בסוף ספר שופטים, היו לפני זה.

    תודה.

  2. שלום,
    אגב מצאתי מה שכתב הרד"ק לגבי פלגש בגבעה (שופטים יז, א) "כי בדין היו נלחמים עם בנימין לבער הרעה מישראל".

    להגדיל תורה ולהאדירה !

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל