שאלה:
חברה שאני יודע שלא תסכים לדון תורה. האם מותר לתבוע אותה לדין תורה ואז אחרי שלא תסכים ללכת לערכאות. כאשר בסיס התביעה הוא עוולה מוסרית שעשתה, אך אין לתביעה צידוק הלכתי כי הנזק הוא גרמא רחוק. ובית משפט יכול לחייב אותם. למרות שבית דין לא היה מחייב אותם.
האם זה משנה שההסכמי התקשרות איתם וכד' מחייבים אותם לדון ע"פ דיני המדינה [שמעתי פעם שגם אם החלק בהסכם שמחייב לדון בערכאות אין לו תוקף הלכתי. אך החלק שמחייב לדון כפי דיני הערכאות כן מחייב.]
תשובה:
שלום וברכה,
אם התביעה לא מעוגנת בהלכה אסור לתבוע בערכאות [מלבד במקרים מסוימים].
אם בהסכמי ההתקשרות הייתה התחיבות לדון על פי חוקי המדינה, חלה ההתחייבות. ולכן יהיה מותר לתבוע אותם לפי חוקי המדינה.
בהצלחה.
מקורות:
הגהת הרמ"א חו"מ סימן שסט סעיף יא. ובסמ"ע סימן סא ס"ק יד. והביאור בדברים שישנם שתי התחייבויות. יש התחייבות לדון לפי חוקי הערכאות, ויש התחייבות לדון בערכאות. התחיבות לדון בערכאות לא חל, כיון שיש איסור לדון בערכאות. אבל להתחייב לדון לפי חוקיהם יש בזה התחייבות ממון, וחל ההתחיבות. ובמקרה כזה יש לדון בבית דין רבני לפי חוקי הגויים. ובמקרה שהנתבע סרבן ומותר לתובעו בערכאות יוכל גם לתובעו לפי חוקיהם.
יצטרכו קודם אישור מדין תורה?
מדובר בחברה סלולרית גדולה
הבנתי שחברה שנסחרת בבורסה לא רשאית מבחינת הלקוחות שלה לדון שלא בבית משפט.
[וגם בלאו הכי נשמע דמיוני שיסכימו לבוא לדין תורה]
האם אפשר לתבוע ישירות בערכאות או שצריך לשלוח זימון
אם מדובר בחברת גדולה שבבעלות אנשים שאינן שומרים תו"מ מותר ללכת מיד לבית משפט.
השאר תגובה