שאלה:
שלום כבוד הרב.
מה פירוש "לייפות את הקרקע" רמב"ם שבת ח א?
הלכה למעשה, האם מותר לנקות בידים עלה יבש מהאדמה בגינה, לאדם איסטניס וקפדן?
לכאורה, אין בזה משום כיבוד (מפני שמרים בידיו), ומעמר (מפני שאינו צריך לעלה), ומוקצה (מפני שדומה לגרף של רעי), ובונה (מפני שהעלה אינו חוסם הילוכו), וזורע (אין זרעים).
כל זה אמר לי רב פוסק חשוב. אבל הוא לא רצה להתיר, עד שיעיינו בפוסקים לגבי הרמב"ם לעיל.
לכאורה, ייפוי הקרקע שייך למתכוון לזרוע. אך ניקיון משרא שרי.
אודה לעזרת הרב.
תודה.
תשובה:
לכאורה פשוט כדבריך, אבל יש לציין שאין כאן שום היתר של גרף של רעי אפילו לאדם הכי איסטניס בעולם. יש לשים לב, שהדוגמא שחכמים נתנו לגרף של רעי זה צואה או עכבר מת וכדומה, דברים באמת מפריעים מאוד, ודי לנו שאנחנו מקילים לפנות זבל בבית כאשר הוא מפריע זה כבר קולא גדולה, אבל טלטול עלה בחצר שגם לאדם הכי קפדן מדובר במשהו סביל בהחלט… אא"כ מדובר באיזשהוא נושא של כפייתיות חלילה, אין מקום להקל, וזהו מוקצה גמור.
יום נעים.