סטייה נפשית – הכדאיות לטפל!

שאלה:

השאלה שלי הלכתית והשקפתית.
כבוד הרבנים.

אנחנו זוג שכבר חיים המון שנים יחד באהבה ובשמחה. מגדלים ילדים גם נערים ונערות, בקיצור משהו טוב.

כבר הרבה שנים שבעלי דיבר על לבישת חיתול. הוא אינו זקוק לזה מבחינה בריאותית ב"ה, רק תחביב. הוא אוהב להיות מחותל, ואפילו להתפרק בחיתול, זאת אומרת להשתמש בחיתול לצרכים שהוא נועד להם.
דבר מוזר, אבל ככה זה.
אני משתפת איתו פעולה לכל אורך הדרך ובכל הרצינות.
השת"פ כולל שהוא רוצה שאני יחתל אותו ואני יחליף לו וכו', ובאמת מכל הלב בכל הכנות אני עושה לו את זה בלב שלם ובחפץ לב, מדוע לא, אני נהנית שהוא נהנה.
חשוב לי מאד מאד לציין. בעלי הוא אדם נורמטיבי ביותר, מפרנס בעין יפה, מכבד מאד, מחנך יפה את הילדים בעל לב טוב ורוח טובה. מקובל מאד בחברה – שכמובן לא יודעים כלום ח"ו מכל זה – וכו' וכו'.

אני חיה עם זה טוב. בלי בעיות.
רק רציתי לשאול, האם אמנם אין בעיה שהוא מתפלל ככה או מברך ברכות כשהחיתול לא יבש וכדו'. האם אני אולי צריכה להעיר לו על זה?
שאלה נוספת לאחרונה היה מאושפז תקופת זמן. אני לא יכולתי להיות איתו כל הזמן בטח לא בלילות. הוא ביקש ממני לבקש מצוות האחים/ות שיחליפו לו בלילה וכו', לא ספרתי שזה לא צורך פיזי אמיתי, אכן בקשתי לקורת רוחו, אבל פתאום עולה בדעתי שאולי לא כדאי שאחות תגע בו סתם.

אגב, בדקתי באינטרנט וראיתי שיש באופן רישמי כזאת תופעה, בכל העולם בגדול, גם כאן בארץ ישנם אתרים מיוחדים לאנשים שיש להם את זה, כולל חרדים ממש.

אם אוכל לקבל תשובה בהלכה ובהשקפה על כל הנ"ל.

חשוב לי מאד להדגיש שהשלום בית שלנו הוא מצוין, וזה לא מפחית מכבודו וממעמדו שום דבר, בני הבית כמובן לא יודעים כלום.

תשובה:

שלום וברכה

התופעה שאת מתארת די מפתיעה למען האמת… אין ספק שהוא חייב להיות מודע לכך שאסור להיות בתפילה עם חיתול שאינו נקי, זה ודאי נכון. יש הקלות מסוימות לאנשים הנזקקים לכך לצרכי בריאותם, אבל במצבו אין סיבה לחפש קולות בזה, הוא חייב להיות בגוף נקי לתפילה. ואגב לא רק בתפילה אלא גם בלימוד ובעת אמירת ברכה.

לעצם הענין אני אישית לא ממש מסכים עם הגישה, מדובר בלי ספק בסוג מסויים של הפרעה רגשית, זה לא תענוג נורמטיבי, ואין סיבה שלא יטפל בזה. אני בטוח שניתן לטפל בזה באמצעים פסיכולוגיים, זה מגביל, באמת של הדברים זה ממש לא נעים, לא לך ולא לו, אלא שהצורך הרגשי הזה שלו מחפה על כך, אני חושב שכדאי לטפל בזה.

אין סיבה כרגע למנוע את זה ממנו בבית החולים, משום שאני לא בטוח שצורך נפשי שונה מצורך גופני, אני כלל לא בטוח איך יגיב מבחינה נפשית ופיזית על המנעות טיפול כזה בו כרגע. ודוקא משום כך הייתי הולך על סוג של גמילה, כי אני לא בטוח שכרגע זה בשליטה אצלו מבחינה נפשית.

בשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל