נץ החמה – האסטרונומי או הנראה / ניכוי הרים

שאלה:

שלום וברכה ויישר כח גדול
מה ההבדל בין הנץ האסטרונומי לנץ המישורי?

תשובה:

שלום וברכה

למעשה הזכרת כאן שני מושגים נדונים שונים:

בנוגע לקביעת הנץ, כתבו רוב הפוסקים שהקובע הוא לא הנץ האסטרונומי, הגבול בו לפי החישוב המתמטי השמש עוברת את קו הרפרקציה והיא בעצם עולה בקו האופק, משום שהרפרקציה מקדימה את הנץ ברבע מעלה בערך, שזה דקה שתים לפני עליית גוף השמש בפועל, אלא לפי הנץ הנראה לעינינו ממש, כלומר שאם אדם יעמוד הוא יראה את גוף השמש העולה. אלא שכאן בא הנדון השני, מה הכוונה נץ הנראה, האם בכל מקום לפי מה שהוא, ואם יש הר שמסתיר יש להמתין עוד עד שהשמש תראה, או לפי האופק המישורי, כלומר שאם ננכה את כל ההרים המסתירים נראה את השמש בפועל ממש, ובזה העיקר להלכה ללכת לפי האופק המישורי, ראה עוד כאן בהרחבה.

מקורות:

בענין זה רבו הדעות: בס’ בין השמשות להרב טיקוצ’ינסקי כתב, שהרים הקרובים לעיר, וכמו שמצוי בירושלים שכולה הרים וגבעות, אין להתחשב כלל בנץ הנראה בפועל, אלא יש לחשב את הנץ לפי האופק המישורי. כלומר, רואים כאילו האופק כולו מישור ובשעה שנראה גוף השמש לפי אופק מישורי זה הוא זמן הנץ החמה. לפי דעתו זה חישב את זמני הנץ החמה בלוח ארץ ישראל שנעשה על ידו ומקובל כיום ברבים מבתי הכנסת הירושלמים הותיקים.

בס’ בני ציון להרב דוד שפירא שהיה מחכמי דורו בענינים אלו הרבה להשיג על הנחה זו, וכתב, שענין קביעת זמני היום והלילה נמסר לכל אדם באשר הוא, ולא יתכן לחשב זאת על פי האופק המישורי שהוא דבר המצריך בקיאות רבה בחכמה זו. כך גם פקפק בסברא זו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כמובא בספרו אבן האזל סוף הלכות קריאת שמע.

בשו”ת אגרות משה או”ח סי’ צז החמיר ביותר, וסבר, שבני העמקים צריכים להחמיר ולקבוע את זמני היום והלילה לפי הנראה על ראשי ההרים [ולא רק לפי האופק המישורי]. והביא עוד שיש שהחמירו ללכת תמיד לפי הנץ הנראה בפועל.

בס’ הנברשת כתב בשם מהרי”ל דיסקין, שיש לנכות את ההרים הקרובים ולא את הרחוקים, בדומה להנחתו של הרי”מ טיקוצינסקי.

נמצא איפוא: שאדם שנמצא במקום גבוה ורואה את הנץ – לדעת הרב טיקוצ’נסקי והאגרות משה רשאי הוא להתפלל שמונה עשרה. לדעת הרב מלצר עדיין הוא ספק לילה עד שיגיע זמן הנץ באופק המישורי. ולדעת הרב שפירא זמנו לפי הנץ הנראה. כמו כן, לענין אדם הנמצא בעמק, יש שסברו שזמנו נקבע לפי האופק המישורי, ויש שסברו שזמנו לפי הנץ הנראה, ויש שסברו שזמנו לפי הנראה על ראשי ההרים, ויש חילקו בזה בין הרים קרובים לרחוקים.

להלכה, יש הרבה שסמכו לקבוע את הזמן לפי הנץ המישורי, אולם, בקרב בני התורה נתקבל כיום להמתין לנץ הנראה בפועל כדעת החוששים לכך, וזאת, משום שהתפילה בנץ אינה אלא הידור בעלמא, כך שהמאחר להתפלל לאחר הנץ יוצא ידי חובה לכתחילה והמקדים להתפלל לפני הנץ אינו יוצא ידי חובה אלא בדיעבד.