שאלה:
שלום.
אבא נפטר לפני חודש וחצי ומאז אני מלאת עצבים כעסים ושנאה לאנשים.
אני מחפשת את נקמתם במי שפגע בו ומתפרצת על כל בן אדם שרק יעז לענות לא במקום.
אני מודעת לזה שזה לא בסדר ויש לי לפעמים את הרוגע וההבנה אבל ברוב השעות הראש עסוק מדברים רעים. השם לקח לי את הדבר הכי טוב בעולם את הבן אדם שאהב אותי באמת מהנשמה וכמה שאני מוקפת אנשים זה לא ממלא אותי אני מרגישה שהכל צביעות.
הייתי אצל הרב שלי ואמרתי לו את הדברים הוא נתן לי ערבה בתוך נייר ואמר לי לשים את זה מתחת לכרית ..רציתי לדעת האם יש בזה באמת סגולות ואולי תציעו לי סגולה לשלווה נפשית?
אני לא אקח כדורים/פסיכולוגים.
תשובה:
צריך להתחזק באמונה שאביך נמצא עכשיו במקום שהכי טוב לו, והעולם הזה הוא רק הפרוזדור לקראת העולם הבא שהוא הטרקלין, וכרגע כל מה שהיה איתו בעולם הזה הוא אפילו לא צוחק על זה, זה כלום כלום בשבילו, הבל הבלים שאין בו ממש, מבחינתו את עוסקת כרגע באיזה בוץ שלא מעניין אותו אפילו בקצה הציפורן וחבל… תתמקדי בהבנה הזו שהיא ממש נכונה ויסודית, ואז המוח יתפנה לעשייה חיובית שמאוד מאוד חשובה לאבא! לומר תהילים לעילוי נשמתו, להיטיב עם אנשים לעילוי נשמתו, כל עשייה חיובית שלך עושה לו נחת רוח עצומה בשבת. הזכות הכי גדולה לנפטר היא שהשאיר אחריו צאצאים שעושים טוב בעולם!
ברכה והצלחה ומן השמים תנוחמו.
