שאלה:
שמעתי שאלה שלא ידעתי תשובה עליה כדלהלן:
מה הפירוש "אשר בחר בנו"? הרי קודם הקב"ה סבב אצל כל האומות ואף א' לא רצה. הוא נתן לנו כמוצא אחרון! ואם יבא אדם לאשתו ויגיד לה שיש לו מתנה שניסה כבר לתת להרבה אנשים ואף א' לא היה מעוניין בזה אז הוא החליט כמוצא אחרון לתת לה – האם יהיה בזה משום כבוד עבורה או בזיון!
אשמח לשמוע היכן מונח כאן הטעות.
תשובה:
תשובה:
ברור מאליו שזה לא נכון, הרי בודאי זכור לך רש"י בתחילת בראשית שכל תכלית העולם היא בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראת ראשית, יהודי זו בריאה מיוחדת עם נשמה החצובה תחת כסא הכבוד, לגוי אין נשמה רק נפש חיונית שנותנת לו חיים כאן בתחתית עולם העשייה הגשמי… אין קשר בכלל בין יהודי לגוי. המדרש שהזכרת הוא רק כדי שלעתיד לבוא לא יתלוננו הגויים שאם היו מציעים להם היו מקיימים, לכן בא הקב"ה והציע להם ועל ידי שסירבו שוב אין להם תקומה לעתיד לבוא.
נרחיב מעט:
הגמ' במסכת עבודה זרה דף ב
דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת [ומניחו] בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא שנאמר (ישעיהו מג, ט) כל הגוים נקבצו יחדו [וגו']
נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה מ"ט משום דחשיבא ומנלן דחשיבא דכתי' (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר (מלכים א ח, נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו'] וטעמא מאי איבעית אימא לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות כלום יש בכם מגיד זאת [שנאמר מי בכם יגיד זאת] ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו בפחי נפש יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס וכו' אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר (ישעיהו מג, ט) מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו מלפניו בפחי נפש
אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי' (דברים לג, ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב (חבקוק ג, ג) אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב (שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג, ט) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן
מן הגמרא הנפלאה הזו אנו לומדים שגם הדין ודברים עם אומות העולם הוא כולו ביחס לישראל האם האם דאגו לישראל שיכולו ללמוד תורה. ואם כך בוודאי מבו' שאכן זו בחירה מיוחדת של עם ישראל. וכהמשך לכך טוענים האומות שהרי ה' לא הציע להם את התורה והגמ' מלמדת שאכן הוא הציע להם. אך בוודאי ששמירת התורה הייתה באופן שעם ישראל במרכז כפי שהקב"ה תובע אותם בדין התורה.
איך יתכן מחד לומר לישראל: "נבחרתם מראש", ומאידך לומר לנכרים: "כל האופציות היו פתוחות, אתם סירבתם" – אין כאן סתירה?
אם היו רוצים היו מקבלים, אמת שבורא עולם בחר בנו מראש וגם ידע מה הם יבחרו… שאלתך נוגעת לשאלה הידועה של ידיעה ובחירה, עשה חיפוש באתר בענין זה ידיעה ובחירה ותגיע להרבה תוצאות מורחבות.
השאר תגובה