שאלה:
בגן ילדים פרטי שהופסקה פעילותה בגלל הקורונה במשך כחודשיים בפקודת השלטונות, הסכימו ההורים והגננת לחלק את הפסדי ימי ההסגר 5050 ביניהם כפשרה וכן עשו. לאותם ימים, שלמו חצי מחיר הגן.
אמנם, לגבי משפחה אחד, אזרחי חו"ל, התעוררה ספקות לגבי חישוב ימי "מכת המדינה". הם נסעו לחו"ל לאחר הפורים לשמחה משפחתית כשכבר התחילה סגירת השמים לטיסות במודע לכך שיתכן שלא תוכלו לחזור לארץ בזמן הקרוב. כעת, הם אמורים לחזור לארץ רק בתחילת חודש תמוז ורוצים לשלם 50% של הימים החסרים להם מיום סגירת הגן עד חזרתם מחו"ל הכל מפאת מכת המדינה שפגע בהם בצורה כזו. טענת הגננת היא שרק הימים שבפועל הגן היה נסגרה לכולם הם בכלל מכת המדינה. מה הדין?
כסניף לשאלה זו, הם רוצים לכלול ימי הפסח שהם בדר"כ חופש בתשלום לגננת במוזכר בחוזה של הגן וכן מנהג המדינה כחלק של תקופת מכת המדינה ולשלם רק 50% של דמי הגן. הגננת טוענת שעבור ימי הפסח אין לנכות כלום מפני סגירת הימים לפניה ואחריה. מה הדין?
תשובה:
שלום וברכה,
אם נסעו לשמחה משפחתית לקרוב מדרגה ראשונה, לא ניתן לחייב אותם לשלם על התקופה שלא היו יכולים להגיע לארץ כדין שוכר שנאנס ולא יכול לדור בבית שאם לא שילם לא חייב לשלם.
אם השמחה משפחתית לא מחייבת את החזרה לחו"ל לא דנים אותם כאונס, מאחר והם הכניסו את עצמם לאונס, וחייבים לשלם על התקופה שנפתח הגן.
על חופשת פסח חייבים לשלם תשלום מלא.
בהצלחה.
מקורות:
בני חו"ל שחזרו לחו"ל בתקופת הקורונה ראה כאן בהרחבה.
