יום השלושים אחרי החג / הקמת מצבה ועוד

שאלה:

בס"'ד
שלום רב,
אמי הכ"מ נפטרה בערב חג השבועות. הספקנו לשבת קצת, כך שחג השבועות הפסיק את השבעה. אמרו לנו שמאחרי חג השבועות נשארו 22 יום לשלושים, כיוון שערב החג נחשב לנו שבעה. אך ראינו בכתוב שחג השבועות נחשב גם הוא כ 7 ימים, כך שנשאר מאחרי החג רק עוד 16 יום.
1. מה הנכון? 
2. ראינו שאם מדובר על הורים, הרי שאסור תספורת הוא כרגיל ולא מתקצר. מה לגבי גזיזת ציפורניים, בגדים מכובסים, רחיצה רגילה, איפור? האם כל אלה כן מותרים עם גמר ה'שלושים' המקוצר, אף שמדובר בהורים?
3. מה לגבי עלייה לקבר ביום השלושים והקמת מצבה? האם הם נעשים ביום השלושים האמיתי מאז הפטירה, או ביום גמר השלושים המקוצר?
4. יש כבר יציקת בטון על הקבר שעשו לאחר שבעה ימים. האם זה מספיק למנוחת הנפטר עד להקמת מצבה, או שיש להזדרז כמה שיותר בהקמת המצבה עצמה?
5. אם הקמת המצבה מתעכבת מעט, האם גם אז עולים לקבר בשלושים? או שזה קשור זה בזה? 
6. ראינו שכתוב על הדלקת נר נשמה כל השנה בבית הכנסת. האמנם נוהגים כך?
אנחנו אשכנזים (למקרה שיש הבדלים בין בפסקים אלה בין ספרדים לאשכנזים).
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

1. כיון שחג השבועות יש לו תשלומי קרבנות שבעה ימים, לכן גם היום טוב עצמו נחשב שבעה, ולכן צדק מי שאמר לכם שאחרי החג משלימים רק עוד ששה עשר יום, ראה שו"ע יו"ד סי' שצט סעי' ח.

2. ההבדל הוא רק לגבי תספורת שאז הזמן הוא לא שלושים יום אלא עד שיגערו בו.

3. כל דיני כבוד המת נעשים ביום השלושים האמיתי, רק דיני האבלות מתקצרים מחמת החג.

4. הקמת המצבה, יש נוהגים בסוף השלושים וכן המנהג המקובל, ויש נוהגים בסוף השנה, יש להשתדל שיהיה בשלושים כמנהג. זה לא נוגע למנוחת המת אלא לכבודו.

5. העלייה לקבר בשלושים היא בכל מקרה בגלל שנשמתו עולה גבוה יותר ביום זה, אין לכך קשר עם המצבה.

6. היום פחות נוהגים בהדלקת נר בבית הכנסת בגלל שיש חשמל, אם תתרמו קצת מהוצאות החשמל של בית הכנסת זו תהיה זכות גדולה עבורו.

בשורות טובות.