לתרומות לחץ כאן

מיץ ענבים לקידוש הכשר לכל הדעות

שאלה:

כידוע יש פוסקים שסוברים שלא יוצאים במיץ ענבים בקידוש ולא מברכים עליו בורא פרי הגפן. הבנתי שהנקודה שלמרות שכתוב בגמרא שסחוט אדם ענבים ומברך עליהם. עדיין מיץ ענבים ששמים בו מעכב תסיסה ולעולם אינו יכול להפוך ליין זה יותר גרוע. שאלתי האם מיץ ענבים שכתוב עליהם 100% טבעי, זה אומר שהם גם בלי המעכב תסיסה וזה באמת לכתחילה לכולם, או שלא… ויש גם מיץ ענבים ידוע שעושה אותו אדם חרדי ומשווק בכל הארץ בלי חומרים אחרים בכלל [לא ינקוב את שמו שלא ישמע כמו פרסום..], זה וודאי בסדר?

תשובה:

נגעת נכון בנקודה, גם מיץ ענבים שכתוב בו 100% לדעת הגרי"ש אלישיב לא יוצאים בו ידי חובה, אם יש בו חומרים שמונעים תסיסה, זה עדיין עדיף ממיץ שמעורב בו מים, משום שיש שתי בעיות במיץ ענבים, האחד שהזכרת, והשני, שכיון שתוספת המים בו אינה משביחה אלא מזיקה, אין היתר למוזגו במים לדעת הגריש"א.

יש כמה חברות שאינם מערבים חומרים משמרים, כמו יקבי ירושלים, מיץ ענבים שטיינברג ועוד [לא נורא לעשות פירסומת קטנה אם זה לצורך מצוה…].

יש אפשרות נוספת, לקחת שליש כוס יין ממש, ולערב שני שליש מיץ ענבים ואז בכל סוגי המיץ זו מזיגה טובה ומועילה לכל הדעות. לדעת הגריש"א אין לערב אפילו מים ביין בזמנינו, אבל מיץ ענבים ביין זה אכן משביח ומקהה את האלכוהול.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. אז באמת אולי כדאי לדעת איזה מיצים זה וודאי בסדר.
    כלומר אני יודע על שטיינברג וכן יקב ירושלים כמו שהבית הוראה כתב.
    יקבי ציון שכתוב 100% טבעי [נראה לי כתוב גם בית סבא] זה בסדר?
    יש עוד יקבים שזה בסדר?
    ניתן לדעת לפי הרכיבים אם יש חומרים משמרים או לא?

  2. יש קונטרס שעשה עבודה מאד יסודית בכל תהליך יצור היינות ומיצי הענבים וכו', וראיתי שהעלה שהיום גם הגרי"ש יודה שאין בעיה במיץ ענבים (100% טבעי) וכך כתב שם בזה הלשון:
    "ואף שבזמנם היה נידון שנחלקו המנח"י (שם), השבה"ל (ח"ט סי' נ"ח) והגרש"ז (מנח"ש שם) עם הגריש"א (שבו"י שם פי"א ס"ג), לגבי תהליך הפסטור והוספת החומר המשמר המונעים מהמיץ אפשרות תסיסה, (האם הוא דומה ל'יין האירופי' דאז [שהיו מצלילים אותו ע"י "עפר לבן" – דהיינו גיר או חוואר ('סידן') – שנטרל את השמרים ומנע תסיסה חוזרת], שפסול היה לברכת בפה"ג, או לא), זהו רק לגבי החומר משמר הנקרא 'סורבט' אשר קוטל אותם ומונע תסיסה חוזרת של המיץ, אולם כיום שמשתמשים רק בחומר הגופרית הנקרא 'ביסולפיט' שעוצר את השמרים ואינו קוטלם [למעט במיץ המוגז של 'קדם' שכן משומר ע"י סורבט], א"כ אין בזה כל בעיה, כיון שכל מיצי הענבים לסוגיהם יכולים לתסוס לאחר מכן, וכפי ששמעתי מייננים [וגם הודו לזה תלמידי הגריש"א זצ"ל, (וכן מובא בשבו"י שם פ' י"ח ס"ג)], ויש שאף מייצרים מלכתחילה את היין ממיץ שנשמר ע"י ביסולפיט."

    מה דעת בית ההוראה?

  3. זה שאלה מציאותית.
    אם זה נכון מציאותית לכאור' אין סיבה שהגרי"ש יחלוק. כי כל הטעם של הגרי"ש משום שלא יכול להגיע לתסיסה.
    הוא מביא את זה גם בשם שבות יצחק שהוא תלמיד מובהק להגרי"ש

  4. זה לא רק שאלה מציאותית אלא גם הלכתית, למעשה שמו חומר שמונע תסיסה, אתה מחדש שאופן מניעה כזה לא מבטל חשיבות יין, על זה לא שאלנו את הגרי"ש לדעתו.

  5. מעניין לעניין באותו עניין-
    בספר וזאת הברכה (עמוד 117) מעורר שגם כשכתוב 100% טבעי אין זה אומר שכולו יין ואולי יש בו גם מים [שהם גם טבעיים] וכשכך גם לדעת הגרש"ז אוירבעך לא טוב, ורק כשכתוב 100% ענבים חוזרים לנידון הנ"ל בדעת הגרי"ש אליישיב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל