לתרומות לחץ כאן

רחיצה בחג

שאלה:

האם מותר להתרחץ ביום טוב במים חמים?
מה הדין סתם
ומה הדין בזמן הקורונה כשהולכים למקווה וצריכים להתרחץ לפני ואחרי?
תודה רבה

תשובה:

 

גברים לא הולכים למקווה בימי הקורונה כלל, לגבי נשים, המקוואות נשים עוברות חיטוי ונקיון יסודי, ואין צורך לרחוץ לאחר הטבילה, לפני החג רוחצים בבית.

לענין רחיצה ביום טוב

אדם שסובל מזיעה, ונצרך מאוד להתרחץ ביום טוב, אם יש אפשרות שיתרחץ ממים שהוחמו מערב יום טוב (מיחם וכדו’) אם הוא ספרדי יכול לרחוץ בהם כל גופו, ואם הוא אשכנזי ירחץ בהם אבר אבר.

אם אין לו מים במיחם שוהחמו מערב יום טוב, יכול להשתמש בדוד שמש רק אם יפתח את הברז לצורך אוכל נפש כגון לצורך שטיפת כלים במטבח וישאיר את זרם המים פתוח ואז יוכל לרחוץ במים אלו. ויש מתירים בכל מקרה, ובקטנים יש להקל יותר.

לדעת השולחן ערוך הרב מותר אף לפתוח את המים לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו ולאחר מכן להשאירו פתוח לרחיצת אבר אבר של גופו.

אסור להדליק בוילר בחג גם על ידי גוי, כיון שזה כרוך בהפעלה חשמלית האסורה אפילו לצורך אוכל נפש, וממילא גם אסור להנות מזה.

לגבי סבון: השימוש בסבון יעשה רק בסבון נוזלי. כמובן יש להזהר מאוד מסחיטת השיער!! לכן אין לסבן את מקומות השיער אלא תחת זרם מים ממש שאז אין שימוש וצורך בסחיטתם.

מנין הנרות ביום טוב כמו בשבת, כך מנהג ישראל.

 

מקורות:

שו”ע סי’ תקיא ס”ב ובמשנ”ב ס”ק יא וס”ק יח,

שו"ע: "מותר להחם ביום טוב מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו אפילו אינו ואפילו אינו רוחצו בבת אחת: הגה: אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו על ידי ישראל ביום טוב (מרדכי פרק ג') אבל אסור לחמם לצרכו אפילו על ידי נכרי (מהרי"א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מותר להרבות בשבילו (כל בו). ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סימן שכ"ו (בית יוסף):

אבל במים שהוחמו מערב יום טוב מותר לרחוץ כל גופו אפילו כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור: הגה: ויש אוסרים בכל ענין וכן נוהגין (טור והרא"ש):"

משנה ברורה: "(יא) אפילו אינו רוחצו בבת אחת – אלא אבר אבר דבמים שהוחמו ביו"ט אסור לרחוץ בכל גווני:"

"(יח) ויש אוסרין בכל ענין – דס"ל דאין חילוק בין שבת ליו"ט ואסרו רחיצה ביו"ט כמו בשבת. [ודוקא כל גופו כאחד אבל אבר אבר לכו"ע מותר לרחוץ] ואפילו להשתטף באותן חמין אסור לדעה זו. מיהו לענין תינוק גם לדידהו מקילינן ביו"ט יותר מבשבת ומותר לרחצו אפילו בחמין שהוחמו ביו"ט וכנ"ל וכ"ש בחמין שהוחמו מעיו"ט. אכן בתינוק שאין מורגל כ"כ אף בימי החול ברחיצת כל הגוף אפשר דאף בהוחמו מעיו"ט יש להחמיר ולעת הצורך בודאי יש להקל. ועיין בא"ר שכתב דרוב הפוסקים ס"ל כדעה ראשונה אלא שנוהגין לאסור ואין לשנות המנהג:"

לגבי דוד שמש, עי’ שש”כ פי”ד הערה יז שמסתבר שדינו כמים שהוחמו בשבת ויו”ט עצמם, ולפי זה יש לאסור אף לד’ השו”ע, וכאשר משתמש בו לצורך אוכל נפש שמותר להמשיך להשתמש בו ר’ בשו”ע הרב שם סעיף א’,

[כבר נתבאר בסימן תצ"ה דמתוך שהותרה הבערה לצורך אכילה הותרה אפילו שלא לצורך אכילה ובלבד שיהא בה צורך יו"ט לפיכך מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ביו"ט וכן מותר להחם מעט מים לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו ביו"ט אבל אסור להחם מים רבים כדי לרחוץ בהם כל גופו.

 

וזה האיסור יש אומרים שאינו אלא מדבריהם לפי שמן התורה מתוך שהותרו הבערה ובישול לצורך אכילה ושתיה הותרו לצורך רחיצת יו"ט לפיכך אף מדבריהם מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב יו"ט ואין חוששין אם נתיר לו לרחוץ בחמין ביו"ט שמא יחם מים ביו"ט כיון שאין איסור להחם מים ביו"ט אלא מדברי סופרים אין גוזרין גזרה לגזרה במה דברים אמורים כשרוחץ חוץ למרחץ אבל בתוך המרחץ אסור לרחוץ בחמין אפילו פניו ידיו ורגליו בלבד וכ"ז בחמין שהוחמו מערב יו"ט אבל כל גופו בבת אחת אסור אפילו להשתטף בחמין שהוחמו מערב יו"ט.

וכן אסור לרחוץ כל גופו אפילו חוץ למרחץ בחמין שהוחמו ביו"ט אפילו הוחמו לצורך שתיה ואפילו אינו רוחץ כל גופו בבת אחת אלא רוחצו אבר אבר אסור.

אבל תינוק שדרך לרחצו בכל יום מותר לרחוץ כל גופו בבת אחת אפילו בחמין שהוחמו ביו"ט לצורך שתיה דכיון שהוא צרכו של תינוק לא גזרו עליו אבל אסור להחם ביו"ט בשביל רחיצתו בלבד כמו שאסור להחם בשביל רחיצת כל גופו של הגדול אלא אם כן הוא מחמם לצורך שתיה או לצורך הדחת כלי אוכל נפש דאז מותר לו להוסיף מים בקדרה בשביל רחיצת הקטן והוא שיוסיף קודם שיתן הקדרה אצל האשכב כמו שנתבאר בסימן תק"ג עיין שם כל פרטי דין זה ועכשיו בזמן הזה שאף בחול פעמים שאין רוחצים את התינוק שנים או שלושה ימים אף ביו"ט אסור לרחוץ כל גופו בחמין שהוחמו ביו"ט אפילו רוחצו אבר אבר]

 

ובקובץ מבית לוי יד עמוד כד בשם הגר”ש וואזנר שמותר לצורך להשתמש בדוד שמש לרחיצה.

וראה עוד באבני ישפה חלק ג’ סי’ נ”ה שהאריך בענין זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל