שאלה:
שלום וברכה
אם יש לבנין בית הכנסת מדרגות בכניסה שמתחילות ברשות הרבים, האם דינם כמקום פטור לעניין הטלטול? ובפרטיות האם אפשר ליהודי לעזור לגוי להעלות לשם כיסא גלגלים שאליו יהודי חולה, להמשיך להעלות את זה במדרגות ולעזור להכניס לבניין? האם מותר הכל/חלק/כלום ואם משהו מותר, באיזה תנאים?
תשובה:
מדרגות אלו נחשבים כרמלית, ואסור בשבת לטלטל שם ד' אמות כמו ברשות הרבים.
מקורות:
ראה רמ"א סי' שמו סעי' ג ובמשנה ברורה שם, וס' נתיבות שבת להגר"י בלויא פרק ב הערה נה.
בשולחן ערוך סי' שמו סעיף ג' "קרפף (פירוש מקום שמוקף מחיצות בלא קרוי כמו חצר) יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ארבע אמות ומותר להוציא ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה העוברת לפניו:"
וברמ"א שם על דברי השו"ע מביא את דין אסקופא שיש ה"ת שחשיב כרה"י וא"כ אסור להוציא לשם ויש ה" שהיא כרמלית ומצא מין את מינו וניעור וכמו שכתבנו שאסור להעביר שם ד' אמות כדין רשות הרבים. ועי' במ"ב שהבאנו.
הגה: ולכן מותר ליקח מפתח מכרמלית שלפני גינה לפתוח ולנעול ולהחזיר המפתח אליו (טור) ובלבד שלא יהא ביניהם אסקופה שהיא רשות היחיד כגון שהוא גבוה עשרה ורחבה ארבעה או שיש לה שני מחיצות מן הצדדין שהן רחבין ארבע ומשקוף עליה רחבה ארבעה דאז הוי רשות היחיד אף על פי שאינו גבוה עשרה מיהו אסור להכניס מהאסקופה לרשות היחיד או איפכא דחיישינן שמא לא יהיה התקרה ארבע ואז אם אין האסקופה גבוה שלש יש לה הדין שלפניה ואפילו אם גבוה שלש מאחר שכל רשויות שלנו הם כרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניעור כמו שנתבאר סימן שמ"ה וכן אם התקרה רחבה הרבה ואין לה מחיצות מן הצדדים דינה כרשות שלפניה וכן בגגין שלנו הבולטין לפני הבתים דינם כרשות שלפניהם (הגהות מרדכי פרק קמא דשבת)
ובמ"ב שם: הדין שלפניה – אם הוא ר"ה זה המקום בטל לגביה ונעשה ג"כ ר"ה ואם כרמלית כרמלית: (כח) ואפילו אם גבוה שלשה – ר"ל וא"כ הוי אותו המקום מקום פטור דמסתמא כיון שאין המשקוף שעל האיסקופה רחב ד"ט הוי ג"כ המזוזות שמן הצדדין וגם האיסקופה גופא ג"כ אין רחב ארבעה טפחים וממילא הוי מקום פטור וממקום פטור הלא קי"ל דמותר לטלטל לרה"י ולר"ה מ"מ כיון שכל רשויות שלנו הם כרמלית לדעת כמה פוסקים ואיסקופה זו סמוכה לו אמרינן מצא וכו' ואין חילוק בכל זה בין פתח הבית פתוח או נעול לעולם אסור להכניס מהאיסקופה לפנים [מ"א]. והנה לפי המבואר בהגה זו יש לזהר באותן המקומות שאסור הטלטול מחמת שאין שם עירוב ופתח ביהכ"נ הוא לצד הרחוב ואין שם חדר לפני הפתח והעכו"ם מביא המפתח שלא יקח השמש המפתח מידו עד שיהיה עם העכו"ם יחד תחת משקוף שעל הפתח דשמא יש שם בתקרה ד' טפחים והוי רה"י ומטלטל מכרמלית שלפני ביהכ"נ לתוך רה"י ע"כ יקח המפתח מיד העכו"ם תחת המשקוף ואח"כ יפתח המנעול ולא יפתח הדלת עד שיסיר המפתח ואח"כ יפתח דשמא אין בתקרה שחוץ לדלת ד"ט נמצא ששם הוא כרמלית והוא מכניס מכרמלית לרה"י ע"כ יסיר תחלה המפתח ויתנהו לעכו"ם או יטמינהו בתחתית האיסקופה או למעלה לפני שקיפת הדלת [וראוי לקהל שיעשו לפני הפתח איזה חדר שהוא רה"י ויביא העכו"ם המפתח לשם דאל"ה קשה לצמצם שיעמדו שניהם במקום קצר כזה] וכן צריך ליזהר שלא יטלטל מן הבית ולחוץ כשהוא פתוח לכרמלית רק עד שיעור שהדלת שוקף שם ותו לא דשמא אין בחלק החיצון של האיסקופה שמחוץ לדלת ד"ט והוי כרמלית ומטלטל מרה"י לכרמלית (ט"ז):
ספר נתיבות שבת: היה האסקופה גבוה י' ורחב ד' הרי היא רשות היחיד מצד עצמה ואם אינה גבוהה י' דינה ככרמלית ובהערה שם נה ביאר מקורו מדברי המשנה ברורה שהבאנו. והוסיף שאסור להוציא מן הבית לאיסקופה אבל מן האיסוקפה לחוץ אם לפניה כרמלית מותר ובאיסקופה שלפני גינה כרמלית מותר גם מהגינה לאיסקופה וגם ממנה לחוץ. אף על פי שהגינה היא רשות היחיד מן התורה ונראה שאף מן הגינה לחוץ מותר, אף על פי שהוא מוציא מכרמלית לכרמלית דרך כרמלית ובלבד שהוא תוך ד' אמות. ואם האסקופה גבוהה פחות מג' פשוט שבטלה לרשות שלפניה ומג' ועד י' ואינה רחבה ד' נעשה כרמלית מדין מצא מין את מינו ולסברת המשנה ברורה תליא בפלוגתא סימן שמה סעיף יט אם יש מקום בכרמלית וכן כתב בשולחן ערוך הרב.
