לתרומות לחץ כאן

לעבור בפני המתפלל- 'בין אדם לחבירו' או 'בין אדם למקום'

שאלה:

שלום וברכה ,
ארע לי שהתאחרתי מעט לתפילת מנחה ובהכנסי לבית כנסת קרה שבדרכי למושב , היה אדם והיה נראה שהוא באמצע שמונה עשרה , לא הייתי בטוח אז ניסיתי לרמוז לאותו האיש אם הוא גמר הוא הגיב לי בתנועת יד להמתין והתנדנד , כמובן שבכל רגע עמדה להתחיל חזרת הש"ץ ורציתי להגיע עמו לקדושה על כן עברתי לפני האיש והתפללתי , אך הרהרתי – האם יכול להיות שרמז לי האיש שהוא באמצע תפילה ונמצא שעברתי לפניו חלילה,
ואם אכן אחשוש לכך אז ספקי הוא האם העבירה בפני המתפלל היא בין אדם למקום ודיו בחרטה וידוי וקבלה לעתיד, או שהדבר הוא בין אדם לחבירו (- וא"כ אשמח שהרב יתן לי תשובה שאינה כרוכה בלגשת אליו, שכן אותו מניין היה בשטיבלך,וכנראה לא אוכל למצוא שוב את אותי האיש) תודה רבה לכבוד הרב על המאמץ והטרחה ישר כוח!

תשובה:

השאלה היא שאלה מענינת. ראשית חשוב לציין, שכיון שהטעם העיקרי לאיסור זה הוא כדי שלא להפריע לו את הכוונה על ידי שעובר לפניו, שגוי לגמרי להפריע לו כדי לשאול אותו אם הוא מתפלל, זה כמו להעיר מישהו באמצע השינה כדי לבדוק אם הוא ישן כי לא רוצים להפריע לו לישון… ובודאי שעצם השאלה תפריע לו יותר מאשר המעבר גרידא.

לעצם הענין, אם האיסור הוא כדי שלא להפסיק בינו לבין השכינה זה ודאי ענין של בין אדם למקום, אבל גם אם האיסור כדי שלא להפריע כוונתו, נראה שזה אינו בין אדם לחברו, בפרט בזמנינו שהכוונה מאוד חלושה ולא בטוח עד כמה היא מופרעת ומשמעותי הענין הזה, ולא נראה שאתה צריך לגשת אליו, [בסך הכל בית הכנסת מיועד למעבר של אנשים ואין כאן ממש פגיעה באדם המתפלל, כנראה שהוא הבין שאתה צריך לעבור, ויכול להיות שגם הוא היה צריך להיזהר יותר שלא לעמוד במקום שהוא יפריע לאחרים] אבל להבא אין לעבור על איסור זה.

 

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. כבודו, יש סברה הפוכה. אדרבה כיון שהכוונה הינה כה חלושה כל דבר קטן יפריע. אם היינו מתפללים בדבקות הרי שאפילו לא היינו שמים לב שפלוני עבר לפנינו או שרמז לנו.

  2. בציץ אליעזר כותב את הסברא שלי, לענין מקום שיש מחיצה עשרה טפחים לפני המתפלל, שאפשר יותר להקל בזמנינו, כיון שהשכינה אינה נמצאת שם כיון שיש מחיצה ולענין ההפרעה…

  3. לא זכיתי להבין את סברת הציץ אליעזר בזה. אני יודע מעצמי שכיון שאני כמעט ולא מכוון כל רעש קטן, מבקש צדקה, וכדו' ואפילו כשהחזן מסיים קטע מסויים בקול, אני לא תמיד זוכר איפה להמשיך כשהרבה פעמים גיליתי עצמי ממשיך מאיפה שהחזן אוחז למרות שברור לי שלא אחזתי שם ודילגתי בטעות ופעמים רבות להיפך פתאום גיליתי שאני חוזר על מה שכבר אמרתי. לעומת זאת כשעקבתי אחרי אנשים אחרים שכן מכוונים הם אפילו לא שמו לב שמישהו ניגש אליהם לבקש צדקה או לשאול שאלה וכדו'

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל