לתרומות לחץ כאן

קריאת התורה בהבלעת מילים – האם צריך ללכת לשמוע במקום אחר?

שאלה:

במנחה בשבת הבעל קורא קרא במהירות גדולה והבליע מילים. מה היה עלי לעשות? והאם היה עלי ללכת למנין ב' רק לקריאת התורה? ובקשר להעיר לאבא שיעיר לבן? (האבא התפלל במנין ב' כך שהוא לא ידע) והאם יש חילוק בין מנחה או שני וחמישי לבין אם זה קורה בש"ק בבוקר שהיא אכן עיקר הקריאה?

תשובה:

שלום רב

 

בענין זה נחלקו הדעות, האם קריאת התורה היא חובת הציבור, ואם קראו במנין זה נתקיימה המצוה אף שחלק מהציבור לא שמע את הקריאה כראוי, או שהיא חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד. להלכה, לכתחילה יש להקפיד לשמוע את הקריאה לחוש לדעות שהיא חובה המוטלת על כל יחיד, אולם בדיעבד גם אם לא שמע כראוי אין צריך לחזר אחר הקריאה במקום אחר.

 

מקורות:

 

כן כתב המשנה שכיר ח"א סימן צ' כיון שקריאת התורה חובת ציבור היא. וכן פסקו המנחת שלמה ח"ב סי' י"ד והציץ אליעזר חלק י"ח סימן ה' ועוד אחרונים. אך יש ליזהר לשמוע כל מילה כמו שכתב האגרות משה ח"ד סי' כ"ג וסי' מ'

ואלו דברי הציץ אליעזר: "לדעתי פשוט הדבר שאיננו מחויב בכך, דקריאת התורה איננה אליבא דכו"ע כקריאת המגילה שהיא חובת יחיד, וכל יחיד ויחיד מחויב לעצמו בקריאת המגילה, אבל קריה"ת היא רק חובת ציבור, ורק על יחיד מוטלת חובה ומצוה שיראה שיתקיים מצות הציבור, ולכן כל שנתקיימה המצות – ציבור, ועשרה שמעו את הקריאה, תו אפי' אם יחיד מהיחידים החסיר משמוע איזה תיבה, או כמה וכמה תיבות, אזי אליבא דכו"ע איננו מחויב לחזר אחר ציבור אחר כדי לשמוע שם מחדש קריה"ת, וכל חילוקי הדיעות שמצינו בזה הוא רק אם ראוי לדקדק לכתחי' לשמוע מפי הקורא מלה במלה, או שישנם דרכי היתר שלא להקשיב אפי' לכתחילה, אשר זאת היא דעת המחבר בסי' קמ"ו סעי' ב', כדמתבאר בנו"כ שם שם ובמשנ"ב סק"ח וסקי"ד וביאו"ה שם ד"ה ויש מתירים, וכן במחבר בסי' רפ"ה סעי' ה' וא"ר שם. ופוק חזי להשערי אפרים בשער ד' סעי' י"ב שפוסק דמי שנפשו חשקה בתורה לחזור על לימודו אפשר לו להקל כשיש שם עשרה בלעדו שאזניהם קשובות לקול קריאת התורה, וכן להגאון בעל נתה"מ ז"ל בדרך החיים ה' קריה"ת שפוסק דהמיקל ללמוד בלחש בשעת קריאה או אם יש עשרה דצייתי לס"ת ומיקל לעצמו לספר בד"ת אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך יעו"ש, ואיך יתכן להפליג לבוא ולפסוק לאידך גיסא כפי שמי שהוא רוצה לפסוק שאפילו בדיעבד לא יצא בזמן שלא מצינו מפורש למי שהוא מגדולי הפוס' שיכתוב כן שלא יצא אפילו בדיעבד, (ולו אפילו ימצא כן תהא זאת דעת יחיד שבטילה ברובא דמינכר).

ועלז לבי כאשר מצאתי בספר שו"ת משנה שכיר ח"א סימן צ' שנו"נ בזה באריכות ובטו"ט וזאת הלכה העלה דכיון דחיוב קריאת התורה הוא על הציבור א"כ סגי אם נקרא בציבור זה, ואפילו אם כל הציבור אינן שומעין כבר יצאו בזה כולם י"ח הקריאה אף אלו שלא שמעו, כיון דאין החיוב על הפרט ורק על הכלל והכלל כבר יצא, ושוב אין על היחידין מציבור זה שוב חוב על כך עיין שם באריכות, ויעוין מ"ש להסביר בכיוון זה גם בפי' עתים לבינה על ספר העתים סימן קע"ו אות נ"ז ע"ש."

ואביא גם את דבריו החשובים של האג"מ:

בדבר קריאת התורה ודאי שצריך כל אדם לשמוע כל הקריאה שלא יחסר לו אף תיבה אחת שלא שמע, ובדיעבד אם חסר תיבה אחת ופסוק אחד, אם הקריאה הוא בשני וחמישי ומנחה בשבת ואף בקריאה דיו"ט, תלוי אם הוא רק בקריאה דג' פסוקים לא יצא, דהא אין פוחתין מג"פ =מג' פסוקים= וכיון שהחסיר לשמוע אף תיבה אחת הרי חסר מג' הפסוקים והוי כמו שלא שמע אלא שני קרואים שלא יצא, ואם היא קריאה ביותר מג"פ אם שמע ג"פ שלימים יצא, אבל בקריאת הפרשה דשבת הרי לבד חיוב שמיעת ז' קרואים שמצד זה אם היו ז' קרואים אף במקצת מהפרשה הקבועה יצא, וממילא היה ג"כ חלוק בין קריאה דג"פ לקריאה דהרבה פסוקים, מ"מ הא יחסר לו הפסוק שדילג בו התיבה וכ"ש כשלא שמע פסוק שלם שאיכא דין מצד מנהג קבוע בכל העולם לגמור את התורה בכל שנה ושנה. אך שאין לו עצה לזה דהצבור לא מטרחינן לחזור עוד הפעם בשביל יחידים, ואם יש מנין שלם שהחסירו לשמוע תיבות ופסוקים, יש להם אחר התפלה כשלא יהיה שוב טירחא לאלו ששמעו כל הקריאה לחזור ולקרא בברכה המקומות שהחסירו לשמוע, ומטעם זה שא"א לחזור צריך כל אחד להשתדל לשמוע כל הקריאה ולא יחסירו מלשמוע אף תיבה אחת."

 

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל