שאלה:
יש משהו שמציק לי זה רבות בשנים. לפני כעשרים וחמש שנה לערך בהיותי בחורצ'יק בשנות הטיפש-עשרה, אדם חשוב ויקר ביותר הזמינני להיות א' מאלו לפניהם הוא מפקיר את יין השמיטה שלו לצורך ביעור וכפי שההלכה מתירה לעשות זאת גם בפני אוהביו שיודע שהם לא יזכו בזה, אך אני, מתוך משובת נעורים שהיתה בי, מיד עם ההפקר הגבהתי קרטון א' וכולם שם עמדו המומים על כך שכעת יצטרכו לדאוג לחלופה על כל המשתמע מכך (להשיג יין בהכשר המתאים וללא כל חשש של משומר ונעבד וכן ההוצאה המיותרת והמכבידה) אך אז הגה א' מהבנים רעיון ואמר לי שכעת שאני זכיתי הרי שעלי מוטל חובת הביעור. אני, שלא ידעתי שזאת הערמה ואין כזאת הלכה, אכן הפקרתי והם זכו בזה שוב ואז הוא אמר לי שכעת אין יותר צורך להפקיר שוב ואז קלטתי שלמעשה היתה זאת הערמה בעלמא. ואלו הם שאלותי שהציקו לי אז ועדיין מציקים לי כיום.
א) ברי לי שהאבא, שהוא גם רב חשוב, לא הגה את הרעיון וככל הנראה הסכים עם זה בדיעבד. אך האם אין בזה משום ביטול ההפקר הראשון (איגלאי מילתא למפרע)? או שמא כיון שמלכתחילה ההפקר היה כדת וכדין הרי שכל מה שנעשה לאחר מכן לא מבטל זאת? (כפי שאני מכיר את המשפחה – אם היה צד של ספק הרי שהם בוודאות וללא ספק הפקירו שוב בפני אנשים אחרים ללא ידיעתי אך מעניין אותי לדעת מה ההלכה אומרת במקרה זה)
ב) האם באמת ובתמים ההפקר שהפקרתי אני חל? הרי היה זה רק מחמת הטעיית אותו בן וממילא לא היה גמירות דעת ויתכן שהיין נשאר ברשותי וגזל הוא בידם. (עובדת היות אותה משפחה חשובה ביותר מציקה לי איך יתכן שגם בדיעבד ובהפסד מרובה האבא יאפשר חשש גזל).
ג) האם העצה הטובה יותר לא היה לפייס אותי בסכום זעום ויתכן שגם ע"מ שלא יהיה חשש הונאה וחזרת מיקח להגיד לי בפירוש שהמחיר הוא הרבה יותר משתות ממה שהם מציעים אך בתור בחור אין לי מה לעשות עם הכסף ואין להם את האפשרות לשלם יותר כך שהם יקנו חזרה את היין במחיר זעום והכל יהיה לכתחילה "גלאט"?
ד) ועיקר העיקרים – אם אני מסתובב כבר שנים וחצי עשורים וכל פעם שאני נזכר במעשייה הזאת אני חש מרומה ומנוצל – איך אוכל להשתחרר מתחושות אלו?
תשובה:
שלום וברכה,
ההפקר שהפקיר האב הוא הפקר כדת וכדין, כיון שלא עשה מעשה שמוכיח שלא מתכוון להפקיר. ולכן ההפקר שלו חל. ולכן גם הזכייה שלך חלה כדין. והבן שעבד עליך וגרם לך להפקיר הרי זה הפקר בטעות שאינה הפקר, ולכן הם חייבים לשלם לך את המחיר של ארגז יין. ומותר לך לתבוע אותם.
אין צורך לקחת דבר פעוט במשך כל כך הרבה שנים. נתקלים בחיים באנשים 'עוקצים' וצריך להמשיך הלאה, בפרט שמדובר בדבר פעוט יחסית, ועדיך למחול להם וכך תסלק את הטינה שאתה הולך איתה בלב ובסוף אתה זה שסובל ממנה, והאופן למחול הוא על ידי תחשוב בדעתך ותבין את המצב הקשה שהם היו בו שאחר כל הטרחות הרבות בכדי שיהיה להם יין ראוי בא בחור צעיר ובמעשה משובה הורס להם את הכל, ותעיין ותדמיין כמה הם טרחו על זה, ותבין כמה הם היו בניסיון קשה ולא רצו לעקוץ אותך בגלל שזלזלו בך אלא בגלל המצב הקשה שהיו בו, ואז יקל עליך למחול להם, ובודאי שאינך רוצה שיענשו בגלל זה.
בהצלחה.
