חלב נכרי למי שרגיש ללקטוז

שאלה:

שלום להרב,

שאלה: מפני בריאות לי מי שהיה משתמש בחלב ישראל אבל לא מפני שסובר שחלב סתם אסור פה באמריקה אלא מפני שלא היה לו סיבה להקל, ועבור הזמן מתחיל להיות לו בעיה מפני הלקטוזה שבחלב ישראל ואין כאן חבל ישראל בלי לקטוזה וק"ו מוצר חלב ישראל בלי לקטוזה, אם לצורך אכילה צריך לאכול חלב בלי לקטוזה ומוצרי חלבי בלי לקטוזה שכאן הם רק חלב סתם שיש להם הכשר בודאי אלא לא בגדר חלב ישראל. האם צריך להתיר נדר אצל שלולשה היות שנהג מנהג טוב יותר מג' פעמים רצופים?

ואם כן, האם יש סכנה בהתרת נדר כזה? ומה הסכנה שיש בנדרים שמדובר בגמרא, האם לישבע ולא לקיים או להתיר דבר?

בררה והצלחה

תשובה:

בודאי יש צורך בהתרת נדרים, זה שיש לך פתח להתרה אינו אומר שלא צריך התרה. אבל יש להתייעץ עם רב בדיוק לגבי מצבך הרפואי לדעת אם ניתן להתיר, וכן לבדוק האם קיים מוצר כזה שאתה מחפש בכשרות מהודרת, כי לאכול מוצר כל שהוא בלא כשרות מהודרת, זה מועד למכשול, בכל מוצר תעשייתי יש בדרך כלל עשרות רכיבים המצריכים הכשר, וההנהגה הנכונה לא לאכול שום דבר שאין לו כשרות מהודרת.

מקורות:

לגבי דין הפרת נדרים, שכן הדין שמנהג טוב שקבל עליו האדם הוא צריך להתירו וככל הלכות הפרת נדרים בפני ג'. וכך מפו' בילקוט יוסף. יט התרת נדרים צריכה להיות על ידי שלשה אנשים שהם בני תורה, שמבינים מה שלומדים עמהם, ויכולים לצרף עמהם מי שמלאו לו י"ג שנים ויום אחד, ואפילו לא נבדק אם יש לו שתי שערות, שחזקה שכל שהגיע לכלל שנים, הגיע לכלל סימני בגרות. ויכולים להתיר הנדר אפילו בשבת, אם הוא לצורך השבת, כגון שנדר שלא לאכול או להתבטל משאר עונג שבת. ויכולים להתיר הנדר אף מעומד, ואפילו בלילה, ואפילו בקרובים. (ש"ע סי' רכח ס"ג). ואין לאדם להתיר נדר לכתחלה, ואפילו להצטרף לשלשה אנשים, במקום רבו או במקום שיש מי שגדול ממנו בחכמה, אלא אם כן נתנו לו רשות. [שם סעיף ב ובש"ך שם].

כ הנודר נדר או הנשבע שבועה צריך לבוא בעצמו לפני האנשים המתירים לו, ואין להתיר לו כשאינו בא בעצמו לפניהם, אלא עושה שליח במקומו. אבל רשאים להתיר על ידי מתורגמן, במעמד הנודר. ומכל מקום על מנהג טוב שנהג ולא אמר "בלי נדר", שאינו יכול לבטל מנהגו אלא על ידי התרה, מותר לעשות שליח, ויתירו לו אפילו שלא בפניו, שכיון שאין צורך בהתרה זו אלא מדרבנן, ספיקא דרבנן לקולא.

כא קודם שיתירו לו את נדרו, צריך שיפרט את הנדר והסיבה שבשבילה נדר, ואם לא פירט הנדר, והתירו לו, אין התרתם התרה. ומכל מקום אם פירט הנדר לאיש אחד מן המתירים, די בזה. וכל זה הצריכו חכמים כדי שלא להכשל להתיר נדר של איסור, אפילו אינו אלא איסור מדרבנן, כגון שנדר או נשבע שלא לשחק בקוביא, ואף בדיעבד אם התירו לו נדר של איסור אין התרתם התרה.

דין חלב עכו"ם מפו' בשולחן ערוך יורה דעה סימן קטו: "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו — אסור שמא עירב בו חלב טמא. היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו — מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב.

הגה: ולכתחילה צריך להיות הישראל מתחילת החליבה ויראה בכלים שלא יהיה בכלי שחולבים בו דבר טמא. ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובדי כוכבים.: מיהו, בדיעבד אין לחוש לכל זה.

ועי' בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן מז:

"ולכן בחלב שאסרו רק בחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה. וזה שאם יערבו יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הרוחה של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם. וזה הוא גם לכו"ע דאין טעם לחלוק בזה ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין.

ובאם אחד נהג להחמיר אם נאסר מדין מנהג ג' פעמים תליא אם היתה כוונתו להחמיר אף אם הדין הוא להתיר וכ"ש בידע בעצמו שיש להתיר ומ"מ נהג איסור יש עליו איסור נדר דנהג ג"פ אבל אם החמיר משום שהיה סבור שאסור מדינא או אף רק שאסור מספק וחשב על המקילין שאולי טועין בדין או שאולי הם מזלזלין באיסורין אין עליו דין נדר מצד מנהגו וא"צ היתר. והנני ידידו, משה פיינשטיין.

תשובההעברה

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל