תרומות – לחץ כאן

התרת נדרים

שאלה:

נדרתי נדר ואני רוצה להתיר אותו. נדרתי מתוך לחץ על כך שאני אתחתן עם חבר שלי מתוך פחד והיום הוא אקס ואני לא בקשר איתו. הוא גבר שלחץ עליי והתעלל בי.
אני רוצה להתיר את הנדר ולהמשיך בחיים שלי

תשובה:

תעשי התרת נדרים אצל רב בית הכנסת המקומי. אמנם נדרי אונס אינם נחשבים נדרים, אבל קשה לדעת עד כמה זה היה נדר של אונס ושלא יכולת להמנע ממנו. תעשי התרה, תתרחקי מחברת אדם רע, ותחפשי לך זיווג אדם בעל מידות טובות עדין וירא שמים.

יכול להיות שגם אין לך כל כך מה לחשוש מפני שבודאי אמרת כל נדרי ביום כיפור, ובכך את מפירה את כל הנדרים, ובכל אופן יש תהליך פשוט של הפרת נדרים ובוודאי נדר מהסוג הזה שכעת אינך חפיצה בו כלל, ואפרט אותו מהמקורות.

מקורות:

ערוך השולחן יורה דעה רכח: א] מי שנדר ונתחרט יש לו תקנה להתיר נדרו ודבר זה אינו מפורש להדיא בתורה כדתנן בחגיגה [י ע"א] היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו דמעט רמז יש במקרא אלא שכן מסור לחכמים בתורה שבע"פ [רש"י] והרמז במקרא מדכתיב לא יחל דברו ודרשינן אבל אחרים מוחלין לו [שם] כלומר הוא אינו יכול לעשות דברו חולין אבל אחרים יכולים דהך לא יחל לפי פשטא דקרא מיותר הוא כיון דכתיב ככל היוצא מפיו יעשה למה לי לא יחל אלא דאתי לדרשא ודבר ידוע הוא שהיתר נדרים אינו מועיל רק על מה שהאדם נדר או נשבע מעצמו לעשות איזה דבר או למנוע מאיזה דבר אבל מה שאחרים השביעוהו וקל וחומר מה שהמלכות משבעת שאין בזה התרת שבועה כלל וכלל וכל אחד מישראל מחוייב לקיים מה שהמלכות מטלת עליו שבועה:

ט] כיצד היא ההתרה שיאמרו לו ג' פעמים מותר לך ומדינא די בפעם אחת וברמב"ם לא כתוב ג"פ ורק הטור והש"ע כתבו כן ואין זה לעיכובא אלא שכן דרך בכל דבר פירסום כדתנן בעומר שאומר אקצור ג"פ מגל זו ג"פ [מנחות סה ע"א] וכן נוהגין לומר כל נדרי ג"פ ויכולים לומר לו מותר לך או שרי לך או מחול לך אבל מופר לך אינו מועיל אלא בבעל לאשתו וכך אמרו חז"ל [עז ע"ב] חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום והטעם דהחכם עוקר הנדר מעיקרו כאלו לא היה וזה לשון מותר כלומר התרת הקשר כמו מי שקושר דבר ומתירין הקשר וחוזר לקדמותו וכן שרי הוי לשון מותר ומחול הוי כלשון יחל כדכתיב לא יחל דברו והם מחלין דברו והוי ג"כ כלשון מותר ואין זה מלשון מחילה וסליחה אבל לשון הפרה הוי כדבר שישנו אצל העושה זאת רק אחר מונעו מזה כדכתיב מפיר מחשבות ערומים וזהו רק בבעל שגזרה תורה שמפיר נדרי אשתו ומיגז גייז ולא שעוקר הנדר מעיקרו אלא חותכו מכאן ולהבא:

סעיף יז

על ידי שני דברים מתירין הנדר ע"י פתח וע"י חרטה פתח מקרי שאומר אלו ידע שע"י נדרו יהיה כך וכך לא היה נודר ואלו נתן אל לבו בעת שנדר זה הדבר לא היה נודר ונמצא שזה הוא כעין נדר טעות אבל נדר שהוא ניתר בחרטה אינו מוצא לו שום עניין שאלו היה נותנו אל לבו לא היה נודר אלא שהוא אומר שמפני הכעס או מפני מהירות נדרתי ועכשיו אני מתחרט על מה שנדרתי מעולם ואין הכוונה שרק עכשיו מתחרט דזה אינו כלום אלא חרטה דמעיקרא בעינן שמעיקרו מתחרט על מה שנדר מבלי ישוב ודעת ויש בגמ' פלוגתא אי בעינן דווקא פתח וקיי"ל דלא בעינן פתח ודי בחרטה והכי אמרינן בגמ' [כא ע"ב] הלכתא פותחין בחרטה כלומר הב"ד פותחין לאמר לו אם אתה מתחרט מעיקרו על הנדר וכשאומר שמתחרט מתירין לו:

סעיף יח

ולכן מי שנתחרט בעיקר הנדר א"צ פתח אלא שואלים לו אתה חפץ בנדר זה או אתה מתחרט והוא אומר איני חפץ ומתחרט אני מעיקרו על מה שנדרתי ומתירין לו ומיהו צריך שיתחרט בעיקר הנדר שהיה רוצה שלא נדר מעולם אבל אם אמר שעתה הוא מתחרט ועד עתה הוא חפץ במה שנדר לא הוי חרטה שצריך שיעקור הנדר מעיקרו ולכן יזהר הנודר שלא יאמר שמתחרט מעיקרו אא"כ הוא ברור לו שהיה רוצה שלא נדר מעולם שאל"כ אין ההתרה התרה והוא באיסור נדר כל ימיו ולכן אם אינו מתחרט חרטה דמעיקרא צריך לבקש לו פתח לומר לו אלו היית יודע דבר זה לא היית נודר ונעקר הנדר מעיקרו:

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל