מתי יש לחולה דיני שכיב מרע

שאלה:

בהמשך לשאלה שנשאלה. נשמח להבהרה מאיזו רמת חולי נחשב שכיב מרע?

תשובה:

שלום וברכה,

אם נחלה באחד מאיבריו אין דינו כשכיב מרע. אבל אם נחלש בכל גופו ונפל למשכב דינו כשכיב מרע. וי"א שאחר ג' ימים שנפל למשכב דינו כמצווה מחמת מיתה (יותר חמור משכיב מרע). ואם קפץ עליו חולי פתאום והוא מסוכן או שפירש שמחמת מיתה הרי דינו כמצווה מחמת מיתה, שגם אם עשה קניין בטלה המתנה.

בהצלחה.

מקורות:

שולחן ערוך חושן משפט הלכות מתנת שכיב מרע סימן רנ סעיף ה.

הסומא או הפסח או הגדם או החושש בראשו או בעינו או בידו או ברגלו {יח} וכיוצא בהם, הרי הוא כבריא לכל דבריו במקחו וממכרו ומתנותיו. אבל החולה שתשש כח כל הגוף, וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק, והרי הוא נופל על המטה, הוא הנקרא שכיב מרע. {יט} אף על פי שלא אמר שמצוה מחמת החולי (ב"י בשם תשובת רשב"א). כא] וי"א דוקא ג' ימים הראשונים דינו כשכיב מרע, אבל לאחר ג' ימים, או שקפץ עליו החולי אפילו תוך ג', דינו כמצוה מחמת מיתה שיתבאר לקמן סעיף ז' וסעיף י"ז (טור בשם הרא"ש ועיין בב"י). 

וראה עוד שם סעיף ח.