דיני מתנת שכיב מרע

שאלה:

מה הגדר ההלכתי של מתנת שכיב מרע?
מתי מתבטלת מתנת שכיב מרע שאמר בפיו?

תשובה:

שלום וברכה,

שכיב מרע – אדם שחלה – והקנה את נכסיו, תיקנו חכמים שאין צריך לעשות קניינים אלא אמירתו קיימת כאילו הקנה. וטעם לתקנה זו כדי שלא תיטרף דעתו, שאם ירצה להקנות ולא יצליח תיטרף דעתו. ולכן נתנו חכמים כוח לאמירתו כאילו עשה קניין.

ואם עמד מחוליו מתנתו בטלה, מאחר וכל המתנה היא רק על דעת שימות, ואם הבריא בטלה מתנתו. 

וכן הדין אם מכר את כל נכסיו והמעות שקיבל קיימים, יכול לחזור מהמכירה, מאחר וכל המכירה הייתה על דעת שימות.

אם שייר מהנכסים לעצמו ולא נתן את כל הנכסים, אין לזה דין של מתנת שכיב מרע, ולכן גם אם הבריא המתנה לא בטלה. שכל האומדנא שנתן מחמת חוליו דווקא אם נתן את כל רכושו ולא השאיר כלום לעצמו, הרי זה הוכחה שנתן כיון שסבר שהולך למות. אבל אם שייר חלק מנכסיו הרי זו אומדנא שלא בגלל שסבר שהולך למות נן, ולכן המתנה לא בטלה.

נחלקו הראשונים כמה צריך לשייר לעצמו כדי שלא תתבטל המתנה. לדעת הרמב"ם אם שייר אפילו משהו הרי זה מתנת בריא ואינה בטלה. וכן פסק המחבר. וביאר הסמ"ע שהנותן סבר שאם המשהו שהאיר יתעסק וירוויח ויוכל לחיות במשהו עד יום מותו. אולם דעת הרא"ש שצריך שישאיר כדי פרנסתו, אבל פחות מכך הרי זה מתנת שכיב מרע. וכן פסק הרמ"א.

בהצלחה.

מקורות:

ראה פרטי הדינים בשו"ע חו"מ סימן רנ. 

סמ"ע שם ס"ק טז. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל