שאלה:
שאלתי בעבר ולא קבלתי מענה [כנראה השאלה נשמטה וכד']
האם כל דבר שנמצא בסידור וכד' כגון מה טובו או ובא לציון, חלקים שלא מצאנו להדיא בש"ס דין דרבנן על זה. מה הגדר של חיוב אמירתם? האם מי שלא אומר אותם עובר על "לא תסור" זה חיוב גמור, או שזה רק הנהגה הנצרכת [לא יודע בדיוק מה ההגדרה הזו]
וכן כל מיני תחינות שנהפכו לחלק מהתפילה, מה הגדר של המחייב שלהם?
תשובה:
שלום וברכה
לגבי מה טובו ואדון עולם ויגדל מדובר במנהג ולא בדבר מחייב, אבל ברכות השחר קרבנות אשרי ובא לציון, אלו חלקים שהם מסדר התפילה ממש ונתקנו במשך הדורות כחובה גמורה. אינני יודע לומר מה ההגדרה של מי שאינו אומר ובא לציון, שהרי ודאי יצא ידי תפילה, אבל בהחלט ביטל משהו שהוא מחוייב ומהווה סעיף בשולחן ערוך… כמו כן על פי סוד סדר ירידת השפע לעולם הוא בארבעה חלקים אלו שבסיום התפילה, ומי שמוותר עליהם בעצם פעל הרבה ךמעלה ושכח לקטוף את פירות עמלו…
