נאמנות עכו"ם לספירת העומר

שאלה:

מי שלא יודע איזה יום היום בעומר, האם יכול לסמוך על גוי שאומר לו איזה יום היום, האם יש נאמנות לעכו"ם.
ועוד אם שכחו ולא שינו לפני שבת את יום לעומר והפעולה היא חשמלית האם מותר לומר לעכו"ם לשנות בשבת כדי שלא יכשלו מתפללים

תשובה:

שלום רב,

1. זו שאלה מעניינת. כלומר, אדם שאינו יודע איזה יום היום, האם הוא יכול לסמוך על גוי שיאמר לו מה היה כתוב בלוח, או ע"י שאותו גוי שאל את פלוני וכד'. זאת אומרת שאין כאן מסיח לפי תומו משום שהוא שואל אותו והגוי עונה. אבל מאידך מן הסתם זה מילתא דעבידי לגילויי, שהרי ניתן לדעת בנקל אח"כ האם הגוי אמר אמת או לא (כמובן שסברא זו תקיפה כל עוד הגוי לא יוכל אח"כ להשתמט בקלות שהיה טעות בחוסר הבנה וכד'). אולם כאשר אין הגוי מסיח לפי תומו גם אם מדובר במילתא דעבידי לגילויי אי אפשר לסמוך עליו גם לא בדרבנן. המקור שאנו יכולים לסמוך על גוי הוא רק במסל"ת והנודע ביהודה חידש שכאשר יש רגלים לדבר שהוא דובר אמת, זה נחשב כמו מסל"ת (ראה נודע ביהודה אבה"ע קמא סוף סי' לא, ובפתחי תשובה סי' יז ס"ק מב). אבל במקרה זה מדובר רק במילתא דעד"ל בלי מסל"ת. ראה ברא"ש פ"ג ממועד קטן סי' לב שהביא בשם הרמב"ן לגבי נאמנות גוי על אבלות שזה מדרבנן: "כתב הרמב"ן ז"ל דמתאבלים ע"פ עד אחד ועד מפי עד ונכרי מסיח לפי תומו דמילתא דעבידי לגילויי היא ולא משקרי ביה אינשי". כלומר, רק מצד מילתא דעב"ל לא התיר הרמב"ן, אלא רק משום שהוא גם מסל"ת.

מאידך, יש להעיר, שגם במילתא דעבידי לגילויי ישנם כמה רמות. הרמה הזו לגבי אבלות היא רבה של אמינות שיש סבירות שיתגלה שהוא שקרן אבל יכול להיות שלא. מאידך הרמה של האמינות הקיימת במקרה דנן היא גבוהה יותר משום קרוב לודאי שיתגלה אם הוא שקרן או לא. ראה בנודע ביהודה אבה"ע קמא סי' כז שדירג את הכלל הזה לכמה רמות.

ואכן, ראה בפרי חדש (יו"ד סי' צח סק"ב) שכתב: הנה הרב בב"י [עמוד רמו ד"ה ומדברי] פסק דאגוי דלאו קפילא סמכינן עליה במסיח לפי תומו דוקא ואקפילא סמכינן אפילו אינו מסיח לפי תומו דלא מרע נפשיה וכדאמרינן גבי ציצית בפרק התכלת [מנחות מב, ב] דניקחת מן האומן ולא חיישינן לקלא אילן. ואם תאמר והיכי סמכינן אעכו"ם דלאו קפילא במסיח לפי תומו והא קיימא לן טעם כעיקר דאורייתא, ועכו"ם מסיח לפי תומו אף באיסור דרבנן לא מהימן וכמו שכתבתי בסימן ס"ט ס"ק (ל"ט) [מ], וכל שכן באיסור דאורייתא, וי"ל דשאני הכא דהויא מילתא דעבידא לאיגלויי מיד, ועדיפא מעדות אשה, דאילו התם אף אם הענין יהיה שקר אינו מתברר מיד, ואף לאחר זמן אפשר שלא יתברר שהבעל חלף הלך לו לאיים הרחוקים, מה שאין כן הכא שמיד שטועמין אותו מתברר אם משקר או לא, וכל כה"ג סמכינן אעכו"ם מסיח לפי תומו אף באיסורין דאורייתא, וכדלעיל בסימן פ"ו [סעיף א] עיין שם".

ולפי דבריו נמצא איפוא שאפשר לסמוך על הגוי במקרה כזה לענין ספירת העומר.

ישר כח לרב גד אלדד שליט"א דיין בביה"ד רומא על הערה החשובה מהפר"ח.

2. אפשר לומר לגוי משום שזה אמירה לעכו"ם במקום מצווה וגם לרבים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל