לתרומות לחץ כאן

לגיטימציה לעבודת ה' שלא לשמה?

שאלה:

שלום. לכאורה עולה מדברי הרמב"ם הבאים, שיש לעבוד את ה' שלא לשמה לכתחילה: (הל' תשובה ג,ד)
צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר (משלי י-כה) "וצדיק יסוד עולם" זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו. ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה.

לכאורה אמורים לעשות מצוות וצדקה לא כדי להנצל מרעה וה"השחתה", וכדי כדי לזכות ל"תשועה", אלא לעשות את המצוות כדי להתקרב לה' ולעשות לו נחת רוח. אבל לשון הרמב"ם אן "צריך כל אדםהשנה כולה לראות את עצמו…" ולכאורה זו עבודה שלא לשמה, למה חז"ל מדריכים אותנו כך? זה לא נשמע שמדובר ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה" כי צריך לנהוג כך כל השנה כולה, כל אדם…
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

שאלה יפה שאלת! לדעתי, כוונת הדברים היא: המחשבה הטבעית שלנו היא שכל אדם עובד בשלבים, בתחילה הוא עובד מיראת העונש, ואחר כך הוא מתקדם ומגיע לעבודה מאהבה וכו'. למעשה זה לא מדוייק… כל אדם צריך לעבוד על הכל כל הזמן. משום שכל אדם יש לו רגעי חולשה והוא צריך חיזוקים מכל הסוגים וכל התחומים, ואין סתירה בין הדברים, אדם יכול לעבוד מיראה ויחד עם זה לקבל חיזוק נוסף בהתבוננות ביראת העונש. ולכן, הרמב"ם מחדד לנו כהנהגה קבועה לגמרי גם את העבודה מיראת העונש, וממחיש לנו כמה כל מעשה שלנו משמעותי בנקודה זו, שמכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות או לכף חובה. יחד עם זה כל אדם יקיים עוד הלכות ברמב"ם… מה שהביא ביסודי התורה להתבונן בגדלות ה' ורוממותו ולהגיע לאהבתו, אין סתירה בין הדברים… אין רגע בחיים שאדם יכול לומר, זהו גמרתי,ף אני לא זקוק יותר ליראת העונש… אנחנו כל הזמן ברצוא ושוב…

שנזכה לכל הטוב.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. גם מבלי היות האדם רצוא ושוב וגם אם נמצא את האדם המושלם שהגיע למצב של זביחת יצרו ומכאן ואילך הוא ממש בדרגת האהבת הרממות – עדיין יש לשון בחז"ל (לא זוכר מקור. זכורני שהאור-החיים באיזה שהוא מקום בפירושו לתורה מרחיב בדבר ומשם למדתי זאת) "עבוד מאהבה עבוד מיראה. עבוד מאהבה שאין אוהב שונא, עבוד מיראה שאין ירא בועט" ואם אנני טועה בזכרוני הרי שהאור-החיים מסביר זאת בטוב טעם שגם כשעובדים מאהבה עדיין צריך את היראה אחרת "אם תכביד עליו עבדתו יעזבנו וילך לו"

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל