גדר חיוב פריה ורביה

שאלה:

שלום לרב! רציתי לשאול שאלה שעסקתי בה לאחרונה הלכה למעשה. האם אדם שעוד לא זכה קיים מצוות פו"ר האם יש לו מעלה מצידו לבעול בכל לילה ולילה לפחות בלילות הראשונים שאחרי הטבילה, דאולי עי"ז יזכה לקיים המצווה. ואעפ"י שיש לו עונה קצובה כדנפסק ב"רמ ובאה"ע ע"ו זה רק למי שכבר קיים המצווה. אבל מי שלא קיים המצווה יחוייב לבעול כמה שבכוחו עד שיזכה לקיים המצווה. ועוד דכל מצוות עונה הוא רק לומר שאינו חייב לה יותר מזה אב אם רוצה יכול כמה שרוצה (לבד מגדר שלא להרבות בתשמיש שהוא ממידת חסידות ובוודאי שבמקום מצוות עשה דפו"ר שכתב החינוך "שבסיבתה מתקיימות כל המצוות" ולכן התירו אפילו למכור ס"ת לצורך זה) וא"כ לכאורה פשיטא דחייב לעשות זאת מצד חובתו לקיים בכל כוחו את המצווה (לפחות עד אחרי הביוץ) ואעתיק לשון ה"דרך פיקודיך"מצווה א חלק הדיבור אות ז' וז"ל "אבל מי שלא קיים המצווה מדאורייתא הנה לדעתי אסור להחמיץ המצווה רק מחוייב להשתדל במצווה בכל עת המוכשר עפ"י תכונת גופו ובריאותו".אל עיי"ש בהערות הביא בשם שו"ת "משנה הלכות ח"ה סי' רי"ג דהוכיח מהרמב"ם "האשה שהרשית את בעלה מתשמיש מותר לו לפרוש ממנה בד"א כשקיים מצוות פו"ר "אבל אם לא קיים חייב לבעול בכל עונה".וכתב שם המ"מ דבכל עונה היינו דווקא בעיתים המיוחדים לו ולא בכל זמן. מאידך לפי המדוייק בטור בסימן ע"ו כתב שם דברי הרמב"ם הנ"ל להלכה דתליא בקיום פו"ר וכתב עליו הב"י בד"ה בד"א סובר רבינו דב' מצוות הן עונה ופו"ר. ונראה דכוונתו שפו"ר גובר על חיוב העונה הכללי והשו"ע עצמו גם סבר דהם שני חיובים כדכתב באו"ח ר"מ "ואף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו אלא כאדם שפורע חובו שהוא חייב בעונתה ולקיים מצות בוראו שיהיו לו בנים עוסקים בתורה ומקיימי מצות בישראל" וחזינן דחילק בין המצוות עונה למצוות פו"ר. וא"כ שאלתי בפי למעשה: האם יש עניין לשמש כמה שאפשר בלילות הראשונים לפחות או שמא "לגדור גדר שלא להרבות בתשמיש"(לשון השו"ע בכותרתו לאה"ע סי' כ"ה) גובר ע"ז ויעשה בעונה הקבועה לו, ולה' הישועה עד שיחוננוהו ויפקדנו. ועוד רציתי להוכיח מהא דאיתא בא"ח סי' תקע"ד בדיני תענית דאם לא קיים פו"ר מותר אפילו בשני רעבון משמע שזה מצווה קיומית שיש לו לעשותו כל כמה שיכול. למעשה הצעתי כאן הצדדים ואשמח להכרעה ברורה בהתייחס לצדדי המפורטים כאן. רציתי אולי רציתי אולי לתלות א"ז במחלוקת שהביא המנ"ח במצווה א' האם הביאה היא מצווה כדכתבו התוספות דבגמר ביאה הוא פו"ר וא"כ יש לו מצווה בכל ביאה וביאה כי זה הכנה לפו"ר, ואם נאמר שהמווה היא "שיהיו לו בנים" ומסתכלים על הווית הבנים עצמם עיי"ש באריכות דבריו וא"כ בזה שבא עליה יותר פעמים אמנם הביאה היא "הכשר מצווה" בלבד ןלא מחוייב בזה יותר מחיוב העונה הרגיל.
תודה רבה רבה על האוזן הקשבת פה באתר ועל התשובות הרגישות ןהנכונות שלכם פה תהי משכורתכם שלימה.

תשובה:

שלום רב,

לעניות דעתי ברור שאין חובה בכל יום. ראשית היום אנו יודעים שההיריון תלוי בזמן הביוץ, בגמרא (סוטה כז,א) מובא מחלוקת בזה. אבל זה לא העניין. לדבריך, מדוע אין חובה מגיל י"ג להתחתן? למה רק בן יח לחופה? הרי יש לו חיוב של פריה ורביה שחל עליו מיד כשנעשה גדול. וגם מדוע אתה מסתפק בקיום ההשתדלות בכל יום, אולי כמה פעמים ביום?! בנוסף ראוי לשים לב לעובדה נוספת, הגמרא מביאה לעולם לעולם ילמד אדם אומנות ויקנה שדה ואח"כ ישא אישה (היום כמובן המציאות היא שונה). מדוע ימתין עד שילמד אומנות. וכי יש עוד מצווה שרובץ עליו חיוב ואומרים לו שקודם יהיה מסודר בחיים, ואח"כ יעשה את החיוב המוטל עליו?!

אלא הביאור בזה הוא פשוט. גדר החיוב של פריה ורביה הוא שאדם חייב להשתדל בפריה ורביה באופן המקובל והנורמלי. ומאחר שכולם מבינים שגיל י"ג אינו הגיל המתאים עבור נישואין וגידול ילדים, לכן אין חובה להתחתן עם הגיעו למצוות. ומסיבה זו, אין חובה לקיים עונה בכל יום, משום שגדר ההשתדלות הנורמלית בעולם לפריה ורביה הוא בהתאם לכללי עונה. אז נכון שאם כבר יש לו ילדים הוא רשאי לוותר על עונה אם אשתו מסכימה. ואם עדיין אין לו ילדים אינו יכול כמבואר בסי' עו. אולם ברור שהחובה הרובצת עליו הוא רק באופן המקובל והנורמלי. זו הגדרת החיוב. וכפי שהבאת שברור שהגדרת החיוב היא בהתאם לכללי מצוות עונה. ולא ראיתי בדברי הטור שמשמע אחרת, כלומר, שיהיה חייב בכל יום.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה. לא שרציתי לומר שיהיה חייב בכל יום אלא שאולי יש צד מעלה לא להיות מחוייב לזמני העונה בלבד. ובפרט אם יעויין בלשונו הקדוש של ה"דרך פיקודיך" שכותב:"אבל מי שלא קיים המצווה מדאורייתא הנה לדעתי אסור להחמיץ המצווה רק מחוייב להשתדל במצווה בכל עת המוכשר עפ"י תכונת גופו ובריאותו" שלזה לא ראיתי התיחסות של הרב.
    מה שהרב ציין על חתונה בגיל י"ג לא נעלם מעיניו וודאי דברי השו"ע המפורשים דזהו מצווה מן המובחר. וכבר רבו ההסברים בזה וכמו שהסביר כבוד הרב בעצמו ובוודאי כבר כתב החלקת מחוקק ע"ז שכיוון שאמרו בן ט"ו לגמרא מתי ילמד אם יתחתן בגיל י"ג. וכו' אבל מה שאני שאלתי הוא מאחר שעכשיו אני כן מוחייב ועומד ומשתדל לעסוק במצווה זו כפי כוחי וכמצוות בוראי, האם יש טעם בזה או שלא.

  2. אכן. הבאתי את הדוגמה של י"ג רק כדי להמחיש שהגדרים במצווה זו הם קצת שונים, כי אחרת היה חובה גמורה מיד בגיל יג ולא רק מצווה מן המובחר ולפעמים גם המלצה להמתין כפי שהבאתי.
    לגבי מצווה מן המובחר. יתכן. אבל מסתבר שזה כפי שאתה כותב רק בזמני הביוץ. שלא בזמנים הללו ודאי שאין מצווה מן המובחר

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל