שאלה:
האם אפשר מקורות מפורטים לתשובה הלכתית לגבי פיצוי ופיטורין באמצע השנה שהם ללא שימוע וללא מכתב פיטורין וללא תלוש וללא חוזה
תשובה:
שלום וברכה,
המשנה במסכת בבא מציעא פרק ז משנה א, השוכר את הפועלים… מקום שנהגו לזון – יזון. לספק במיני מתיקה – יספק. הכל כמנהג המדינה. (שו"ע חו"מ סימן שלה).
המשנה מחדשת שבעובד ומעביד הזכויות של העובד הם לפי המנהג של המדינה. ולכן בכל זכויות סוציאליים של העובד שהתפשט והתקבל במדינה, חייב המעביד לתת לעובד, אפילו אם לא הותנה בתחילת העבודה.
בהלכה אין הבדל אם עובד עם חוזה או עובד בשחור, העובד זכאי לזכויותיו כפי המנהג. ולכן גם עובד שעובד ללא תלוש זכאי לפיצויי פיטורין.
עובד שנשכר לתקופה לא ניתן לפטר אותו באמצע התקופה, ואם מפטר אותו באמצע חייב לשלם לו עד סוף התקופה. ולכן בהוראה שהשכירות היא לשנה, לא ניתן לפטר. וכמבואר בשו"ע סימן שלה סעיף א. אם שכר עובד ליום או לחרוש שדה והסתיימה העבודה באמצע היום, חייב לשלם לו עד סוף היום.
בבתי דין לא מרבים להתייחס לפיטורין שלא עם שימוע וללא מכתב פיטורין, כיון שלפי הלכה הפיטורין חלים גם בעל פה.
בהצלחה.
