שאלה:
במדרש רות,כתוב מגילה זו אין בה לא איסור ולא היתר ונכתבה,ללמדך כמה שכר לגומלי חסדים, הרי כל הלכות גירות ילפינן, ממגילת רות, נמצא דיש בה היתר ואיסור,ותו מדוע חששה רות ממי שיגער בה שהיא מלקטת בשדה,הרי לא גוערים בעני המלקט,אם אפשר לציין מקורות בתשובה לשתי השאלות,תודה ולילה טוב.
תשובה:
שלום וברכה
1. לא מדוייק לומר שכל הלכות גירות למדו ממגילת רות, הלכות גירות נלמדו ממעשה אבותינו לפני מעמד הר סיני, הדבר היחיד שזכור לי שלומדים מרות זה לדחות את הגר שלוש פעמים, הלכה שאינה עיקרית ויסודית במעשה הגירות. מה שכן אגב לומדים ממגילת רות הוא קנין חליפין סודר – מהפסוק שלף איש נעלו וכו'. ומכל מקום ודאי זה הכל בדרך אגב וכל עיקרה של המגילה הוא ללמדנו מצות חסד ומתן שכרה של מצוה זו לדורות עולם.
2. למיטב הבנתי את הפסוקים היא לא חששה מעצם הבעיה של הלקט, אלא שלא יחשדוה שהיא לוקחת מעבר למגיע לה על פי דין.
