לתרומות לחץ כאן

התגלה שהאישה היא גיורת / גיור מפוקפק

שאלה:

שתי שאלות לגבי מקח טעות בנישואין:
1. האם גירות נחשבת מום לעניין מקח טעות
בנישואין?
2. האם גירות שספק אם היא כהלכה היא
מקח טעות?
3. האם מקח טעות פוטר גם ממזונות ילדים
או רק ממזונות אשה?

תודה רבה מראש!

תשובה:

שלום רב,

1. ברור שאין זה קידושי טעות. אפילו חייבי לאווין שלא הכיר בה (התחתן עם אישה שהיא אסורה לו באיסור לאו שהקידושין תופסים, ואח"כ התברר שהיא אסורה לו, לא ברור עד כמה זה קידושין טעות. היא ודאי צריכה גט, ויש בזה דעות האם מדאורייתא או מספק או מדרבנן. ובר"ן (כתובות נט,ב) ביאר משום שכאשר אדם קונה חפץ ונמצא שיש בו מום, הוא רוצה לבטל את המקח, ולרכוש חפץ אחר ללא מום. בקידושין אין לו מצב כזה, את האישה הזו לא יהיה לו לעולם בלי מום. ראה עוד בשו"ת באר יצחק אבה"ע סי' ג'.  וראה עוד בקהילות יעקב יבמות סי' מד שכתב בסגנון זה מדוע אמר רבא לאיש שנולד מאבא גוי שהיו דעות בגמרא שהאיש הזה פסול שנאמר לו: לך גלה למקום שלא יכירו אותך, ושם תשא אישה, הרי זה אונאת דברים, וחשש לקידושי טעות? ומכאן הוכיח הקהילות יעקב שאין זה נחשב לקידושי טעות, ומהסברא הזו.

2. אם הגיור מפוקפק. כלומר, כפי שאתה מגדיר היא ספק יהודיה. אז ודאי שיש ספק האם חל בכלל נישואין או לא. משום שאם היא אינה יהודיה לא חלו כלל הקידושין. וממילא מספק אינו חייב במזונותיה. נוסיף, שיש מקום לדון גם על הצד שהגיור היה טוב, אם אין לנו אפשרות לדעת, והמצב הוא ספק באופן שהיא מוגדרת כספק יהודיה (ולא נכנס כאן לנבכי הספק משום שאנו לא יודעים מה הספק בגיור). יתכן שגם על הצד שהגיור הוא טוב, יש משום לדון האם יש כאן קידושי טעות משום שאסור לו להתחתן איתה משום שהיא ספק יהודיה. וזה בהחלט תלוי גם בסוגיה של חייבי לאווין שלא הכיר בה. אבל גם יש צדדים לכאן ולכאן. זכור לי גם מקרה בשו"ע של קידושי ספק כזה שהדין הוא שהקידושין חלו מספק ולא אומרים שמאחר שמספק היא אסורה, יש כאן קידושי טעות. (אני לא זוכר את המקרה ולכן לא זוכר כעת היכן).

3. קידושי טעות לא קשור כלל לסוגיית מזונות הילדים, שברור שהיום מחייבים גם ילדים שנולדו לו מפנויה. כפי שפסק בשו"ע אבה"ע סי' עא ס"ד בשם הרא"ש והריב"ש: "הבא על הפנויה וילדה ממנו, אם הוא מודה שהולד ממנו, חייב לזונו". אולם מה שהיה מקום לדון הוא במידה שיש ספק בגיור של האם, וממילא הם ספק יהודים, האם הוא מחויב לזון אותם או לא. עד כמה שידוע לי מחייבים היום מזונות גם בנולד לו מהנכרית, יש תשובה של הגרי"א הרצוג בענין שמנמק את זה, לא זוכר כעת היכן. וגם יש מקום לדון עפ"י מה שכתב בשו"ת אגר"מ אבה"ע ח"א סי' קמג. אולם בנוסף, צריכים לשים לב מאחר שהם ספק יהודים, בכל מקרה בי"ד יחייבו את האב לזון אותם כרגיל מדין צדקה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל