שאלה:
שלום לכבוד הרבנים שליט"א
יש שוכר ששכר דירה ממני עם חוזה לשנה שמסתיים בחודש כסלו, הוא נסע לחו"ל לחג ונתקע שם הוא שילם לי לחודש אייר רק לאיחסון ולא כדירה ורוצה לסיים החוזה בטוענה שהוא אנוס אני ראיתי שפסקתם שזה ל"ח אנוס האם מותר לי לתפוס הריהוט שלו? אם כן האם מותר לי מעכשיו לתפוס את זה או רק מחודש סיון?
תודה מראש
שלמה
תשובה:
שלום וברכה,
לגבי השאלה האם נחשב אונס במקרה של השוכר שלך או שלא נחשב אונס יש לדון על כך בבית דין – כך השבתי לשוכר שלך.
השאלה האם מותר למשכיר לתפוס את הרהוט בחודש אייר שכבר שילם על אייר?. והאם מותר לתפוס את הרהוט בחודש סיון שרוצה לצאת?.
לגבי חודש אייר ששילם, אלא שהמשכיר ירא שמא בחודש סיון והלאה יברח לו ולא יהיה לו מי לגבות יכול לתפוס, וכמו שמצאנו בשו"ע סימן עג סעיף י שאם רואה המלווה שהלווה מבזבז את כספו, וכשיגיע זמם הפירעון לא יהיה לו מהיכן לפרוע, יכול לדרוש מבית דין שיעקלו לו את ממונו, למרות שלא הגיע זמן הפירעון.
אלא על עצם השאלה האם מותר לתפוס ממון עבור חוב, והאם בחודש סיון יהיה מותר לתפוס משכון?. האיסור למשכן את חברו נאמר דווקא על חוב של הלוואה, אבל חוב של שכירות אין איסור למשכן, כמבואר בשו"ע סימן צז. אמנם כתב הקצות שגם פיקדון שהגיע לידו בהיתר ורוצה לעכב את הפיקדון תחת ידו, שלפי הדין מותר לו לעכב את הפיקדון, אבל מדברי הזוהר מבואר שיש להימנע גם מדבר זה שלא לעכב פיקדון.
אמנם במקרה הנ"ל שהמשכיר לא לוקח את הרהוט, אלא נועל את הדירה ומונע ממנו מהשוכר להיכנס, גם בהלוואה אין איסור של "לא תבוא אל ביתו" כמבואר בשו"ע סימן צז סעיף ו ובסמ"ע ס"ק יב. ולכן גם בחוב של שכירות מסתבר שלא תהיה מניעה גם לפי דברי הזוהר.
במקרה הנ"ל שלא מונע את השוכר להיכנס, כיון שהשוכר נמצא בחו"ל, ומסכים שהשוכר יבוא לדור בבית. אלא שמונע מזרים להיכנס לבית, נראה שיש להתיר לכתחילה.
ואחר כל הנ"ל, (אני מבין מכל השאלות של שני הצדדים שיש מאבקים), כדאי שתדונו דרך טלפון או מייל אצל דיין מוסכם, או שתגיעו לפשרה בין הצדדים – והאמת והשלום אהבו.
בהצלחה.
תודה על המענה השוכר ביקש ממני לברר כמה נקודות הוא אומר שאתם מתעלמים מהתגובות שלו,
הוא טוען שמכיון שהוא שילם לחודש אייר אין לי זכות למנוע כניסת אנשים זרים מכיון שזה הדירה שלו
גם הוספתי לשאול במייל האם מותר לי להפקיד צ'ק (פקדון שנתן לי יש לציין שזה לא צ'ק שלו אלא של בן אדם אחר)היום לפי סברא שכתבתם שאם הוא מבזבז הכסף מותר לעקל או שעל זה אני חייב לחכות עד סיון?
גם אני יודע שיש נידון של תוקפו כהן האם זה נחשב מוחזק אבל השאלה שלי האם "מותר לי לכתחילה לתפוס" או שרק בד"ע נחשב מוחזק ובפרט שעדיין לא ברור אם הוא חייב לי?
לנעול את הדלת בפני זרים זה הרבה יותר קל, מאחר ואין חובה למשכיר להכניס זרים שלא שכרו את הדירה. השוכר עצמו מותר לו לארח אורחים בדירה, אבל המשכיר חייב לתת אפשרות לשוכר להיכנס, אבל אין לו חובה להכניס אחרים.
לגבי הצ'ק אם אנו ננקוט שהשוכר חייב לשלם, אז מותר להפקיד. תפיסה שייך רק במקום שיש ספק.
אני רואה שהתגובות של בעל הדירה מקבלים מענה אז אני כותב גם כאן,
סליחה ממע"כ אבל אני עדיין מאד מתקשה להבין כמה נקודות (כתבתם שעניתם על כל השאלות אני מאמין שעניתם אבל מ"מ לא הצלחתי להבין איך עניתם על הנקודות דלהלן)
אני ביקשתי מקור או הסבר למה דירה ששכור לי לחודש זה הרי זה שלי לעשות כרצוני ובאיזה זכות יכול לעכב כניסת אחרים והתשובה שלכם כל הזמן הוא," להכניס זרים יכול לעכב\יותר קל", אני מבקש הסבר או מקור לזה אשמח אם תוכלו הרי לפי החוזה אין לו זכות לעכב?
כתבתם "לגבי הצ'ק אם אנו ננקוט שהשוכר חייב לשלם, אז מותר להפקיד. תפיסה שייך רק במקום שיש ספק"
לא הבנתי הרי כאן זה מצב שאמרתם שצריכים לדון בבי"ד אם חייב והשאלה הוא האם מותר להפקיד צ'ק של בן אדם שלישי שניתן כערבות באם לא אשלם האם מצב כזה שצריכים ד"ת נחשב כאיני משלם שיכול לגבות מהערבות?
וגם לא עניתם אם הוא צריך לחכות עד ר"ח סיון או שמותר מיד?
גם אשמח לדעת השם של הרב העונה באם זה אפשרי
לפי התשובה שנכתבה לך – לפי הוראת ראש בית הדין הרב יוסף פליישמן שליט"א – המשכיר יכול להפקיד את הצ'קים עד סוף שנת החוזה. ואין אפשרות לשוכר להוציא את הרהוט ולברוח. ולכן לא יכול להכניס אחרים כדי שיוכלו לברוח. ואני לא מבין מדוע אחרי שענו לך שהשוכר חייב לשלם, אז השוכר שולח שאלות בלי סוף איך וכיצד יוכל להוציא את הרהוט ולברוח.
אני השבתי לפנים משורת הדין, שיתכן, ואולי, כדי לתת לשוכר אפשרות שילכו לדין תורה.
השאר תגובה