שאלה:
אישתי יש לה עסק של בעלי חיים, ואחת המפעילות שומרת על המכרסמים, אחד מהם אלו העכברים, השבוע נלכד נחש שהגיע מהפקר לתוך כלוב העכברים לאחר שבלע כמה מהם, ולא הצליח לצאת דרך היכן שנכנס. הכלוב בחצר של המפעילה, אך הכלוב והעכברים שייכים לנו, למי שייך הנחש? (מה גם שאנחנו באנו ותפסנו אותו בפועל)
חשוב לציין שהאשה ששומרת עבורנו את הכלוב היא מקבלת שכר על הטיפול בבעלי חיים, ושמירת הכלוב.
תשובה:
שלום וברכה,
הנחש קנוי לבעל הכלוב. ולא קנוי לבעלת החצר.
בהצלחה.
מקורות:
הנחש שנכנס לחצר לא נקנה לבעלת החצר, מאחר שהנחש לא שמור בחצר ויכול לצאת מהחצר, ודינו כצבי רץ כדרכו מפריחים שנכנסו לחצר שלא נקנו לבעל החצר – שו"ע חו"מ סימן רסח סעיף ד.
כאשר נלכד הנחש בתוך הכלוב, זכה בו בעל הכלוב מדין קניין חצר. (כליו של אדם קונים לו מדין חצר).
כלי של קונה שנמצא ברשות המוכר לא נקנה לבעל הכלי עד שיאמר לו קנה. אבל אם יש לו רשות להניח את הכלי – קנה בעל הכלי. ובמקרה הנ"ל יש רשות לבעל הכלוב להניח את הכלוב בחצר, כיון שמשלם לו על הטיפול. ויתר על כן שלפי דעת הקצות בסימן קפט ס"ק א כדעת הט"ז שמפקיד שנתן חפץ לשמור, המקום שבו מונח הפיקדון שייך למפקיד. ולפ"ז גם הכלוב וגם המקום שמונח הכלוב שייך לבעל הכלוב, ויקנה בו בעל הכלוב. אמנם המהרי"ט והנתיבות (סימן ר) חלקו על דברים וסוברים שהמקום שמונח הפיקדון לא שייך לבעל הפיקדון, אולם גם לדבריהם מסתבר שהכלי קונה כיון שמונח שם ברשות הבעלים.
אם לא שכיח שיגיע נחש לחצר ולכלוב, לא נקנה הנחש לבעל הכלוב, משום שחצר לא קונה דבר שאינו שכיח שיגיע כמבואר בשו"ע סימן רסח סעיף ג. אולם בעל הכלוב שהגביה את הנחש קנה את הנחש בהגבהה.
