שאלה:
כתוב שכל האומר שירת הים בשמחה מוחלין לו עוונותיו. מה הכוונה בשמחה?
תשובה:
כוונת הדברים שאדם באמת מגיע להכרה בחסדי ה' עם אבותינו, ועם הבחינה הזו שאילו לא הוציא את אבותינו הרי אנו ובנינו, מתרכז בכל המשמעות של הגילוי העצום הזה שהיה אז, והשמחה שיש לנו מכך שאנחנו מכירים את ה' ויודעים אותו בשונה מרוב העולם, עד שמגיע לשמחה על החסד הזה והודיה אמיתית לבורא עולם!
והענין בשירת הים בדווקא בשמחה, יובן מתוך הכרה בענין השירה, שהיא פורצת כשכבר אין מקום למילים שיבטאו את רוממות הנפש וחדוות הרוח, ואז יוצאת השירה שהיא בעצם מילים אך שהם אומרות הרבה יותר ומבטאים את חוסר האפשרות באמת להגיד את הכל ובעיקר את ההתרגשות והתרוממות הרוח של האומרים. ובקריעת ים סוף שהושלמה יציאת מצרים וראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במחזה, הרי שהגיעו ישראל לרמה גבוהה מאוד של הכרה בחסדי ה' וגודל רחמיו ואהבתו לעם ישראל, ומתוך הכרה זו התרוממו לדרגה גבוהה של חדווה ורוממות ואמרו שירה. וכך אנחנו בשירת הים יכולים להשתייך לכך במשהו, ולגעת בקצת מאותה ההרגשה.
צריך להשקיע בזה!
שנזכה.
