שאלה:
שלום הרב.
מעל דירה שאנו משכירים ישנה דירה בבעלותה של חברת עמיגור. לפני כחצי שנה התחיל טפטוף מים מדי ערב בשעה קבועה (8 עד 11) בתקרה מאזור המקלחת. פנינו אליהם והם שלחו מספר בעלי מקצוע שלא עשו כלום מעבר להסתכלות שטחית (לא הרימו מרצפות ולא השתמשו במכשור מקצועי).
אחרי הפעלת לחץ, רק כעבור שלושה חודשים הם הביאו בעל מקצוע שבדק באמצעות מכשור ומצא כי האיטום במקלחת היה פגום. הם תיקנו את התקלה כעבור כשלושה שבועות וכעת הכל התייבש.
במהלך התקופה החלפנו שוכרים והדירה גם נשארה ריקה למשך כחצי חודש והושכרה לבסוף במחיר זול יחסית.
רציתי לשאול-
האם מותר לשלוח להם מכתב ובו אנו דורשים ע"פ הצעת פשרה סכום של כ3,000 ש"ח עבור-
א. ירידת ערך דמי השכירות
ב. נזק ישיר של גוף תאורה שנשרף.
ג. הפסד ימי עבודה של ביקור בעלי מקצוע וזמן התעסקות בתקלה.
מבחינה הלכתית, האם עדיף לפרט את הסעיפים אני דורש את התשלום או לנקוט בסכום כולל?
האם מותר לתבוע סכום זה בבית משפט, אם הם יסרבו לשלמו, והאם צריך לנסות להזמינם לדין תורה? אציין שהמנהל שלהם הוא אדם דתי, ואם זה תלוי בו יש סיכוי כלשהוא שיסכים להתדיין בדין תורה.
תשובה:
שלום וברכה,
אסור לתבוע בבית משפט והתביעה צריכה להיות בבית דין בלבד.
אם לא הייתה הזנחה מצד השכן בתיקוני הנזילה – הביא בעלי מקצוע ולא זיהו את הבעיה – פטור בעל הנזילה מתשלומים.
אם הייתה הזנחה מצד בעל הנזילה, וכתוצאה מההזנחה המים המשיכו לטפטף ולהזיק, יש מחלוקת האם חייבים לשלם על נזק התאורה. אולם על הפסד ימי עבודה ועל הדירה שלא הושכרה אין חיוב לשלם לפי הלכה, משום שזה נקרא גרמא של ממון המזיק – ופטור.
בהצלחה.
מקורות:
מים שחלחלו והזיקו אם לא הייתה הזנחה פטור, כדין ממונו שהיה שמור ואירע תקלה והזיק שפטור כמבואר במשנה ב"ק פרק ו משנה א – הכונס צאן לדיר ונעל בפניה ויצאה והזיקה – פטור.
אם הייתה הזנחה נחלקו הפוסקים במים שמחלחלים האם דינם כאש או כבור, ובבור פטור על הכלים ולי אותם שיטות אינו חייב לשלם על נזקי התאורה.
על הפסד של דמי השכירות וימי עבודה אין זה אלא מבטל כיסו של חברו, וכאן שהביטול של הרווח נעשה על ידי ממון שהזיק, הרי זה גרמי של ממונו שפטור – שו"ע חו"מ סימן שפו.
