שכרנו צימר והבריכה לא הייתה בשימוש

שאלה:

בצימר שלנו הבריכה לא הייתה תקינה ובאופן לא מובן גרמה לגירוי ולצריבה בעור כך שלא ניתן היה להשתמש בה. האם מותר לתבוע פיצוי מבעל הצימר (כגון, החזר חלקי של התשלום)? וכן, האם שייך כאן 'לפנים משורת הדין' ולא לדרוש פיצוי – האם ויתור כזה נחשב כמידת חסידות ראויה או כשטות וצידקות יתר (בבחי' אל תהי צדיק הרבה)? במידה וזו כן מידת חסידות ראויה, מקרה הנ"ל בעל הצימר התעקש שלא לפצות ולא לקח כלל אחריות – האם גם אז נאמר שראוי לנהוג לפנים משורת הדין?
תודה ויישר כח

תשובה:

שלום וברכה,

הצימר הושכר יחד עם הבריכה, וכאשר התברר שהבריכה לא פעלה, הרי זה מום במקח ובטל השכירות. מעיקר הדין השוכר צריך לבטל את המקח או לשלם מחיר מלא. אולם אחרי שכבר הגיע למקום וטרח להגיע לצימר והוציא הוצאות, לא מכריחים אותו לבטל את העסקה, אלא יש לשום כמה שווה הצימר ללא בריכה, ועליו לשלם רק מחיר של צימר ללא בריכה.

בהצלחה.

מקורות:

כתוב בשו"ע סימן רלב סעיף ד שבכל מום במקח לא ניתן להפחית בתשלום, אלא אם מסכים למקח חייב לשלם מחיר מלא, ואם לא מסכים צריך לבטל את המקח. ולכן אם יכל לבטל את העסקה, ונמנע מכך, חייב לשלם מחיר מלא.

אמנם אדם שכבר הגיע לצימר ללא בריכה לא שווה לו לבטל אחרי שכבר טרח והוציא הוצאות, כתב הפת"ש (שם ס,ק א בקנה סוס והתברר באמצע הדרך שיש מום והמשיך לרכוב על הסוס בלית ברירה שלא יכל לבטל את המקח) שאין זה הסכמה למקח, ויכול לטעון על המום שהיה במקח. אלא שיש לדון כמה ישלם. ונראה שיש לשום את הנאתו – כמה שווה המקח עם המום. ראה הגהת הרמ"א סימן שכא סעיף א. ויש בזה אריכות גדולה בנו"כ מתי ניתן לעשות ניכוי מהשכר המלא. אמנם במקום שאין אפשרות לבטל את המקח, מסתבר שלכו"ע יכול הלקוח לדרוש ניכוי מהמחיר המלא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל