לתרומות לחץ כאן

כיבוד אב ואם – ההורים מבקשים הנהגה שאינה נוגעת להם

שאלה:

האם אדם שחונך על דרך התורה והוריו שמו אותו בתלמוד תורה ובגיל מסוים החליט שהוא הולך לכיוון אחר וממשיך לשמור מצוות. האם כאשר אינו ממלא את רצון הוריו האמיתי עובר על כיבוד אב ואם בכל רגע?. לדוגמא הורים חרדים שבנם מחליט להופיע בשירה מול נשים וגברים כאשר הוריו מתנגדים לכך?

תשובה:

שלום וברכה

1. יש מחלוקת גדולה בנוגע למצות כיבוד הורים במה שאינו נוגע להם, וזה ממש הנושא שלך, וכמובן ראוי מאוד להחמיר בזה כדעת המחייבים, שאף שהנהגתו של הבן אינה בענין שנוגע להורים, כיון שזה מצער אותם – אסור.

2. כמובן שעצם הענין להופיע בפני קהל מעורב זה דבר מכוער, הן מצד הזמר עצמו ובעיקר מצד מה שהוא מייצר בציבור, אוירה של קלות דעת אופיינית לאירוע כזה, וגם ראיות אסורות [בדרך כלל נשים שיוצאות לבילוי באות במיטבן וכו'], ואינני מעלה על דעתי שיהודי מאמין יחשוב שזו הדרך שבורא עולם מצפה ממנו להתפרנס… אני בטוח שזמר שיקבל על עצמו לשמרו על גדרי הטהרה תהיה לו הרבה יותר סייעתא דשמיא, זה כמעט מוכרח בעיני.

בהצלחה רבה מאוד.

מקורות:

למעשה נראה שנחלקו בכך הפוסקים לגבי דבר שאינו נוגע להורים אלא לבן: בשו”ת מהרי”ק סי’ קסו כתב, שאם הבן רוצה לישא אשה מסוימת ואביו מתנגד לכך, הוא אינו חייב לשמוע בקולו, משום שבעצם ענין זה אינו נוגע להורים, והובא ברמ”א סי’ רמ סעי’ כה. אולם בחוות יאיר סי’ ריד והובא בפתחי תשובה שם, דן באדם שאמו ביקשה ממנו לפני מותה שלא ישכיר את דירתו לשון אדם, ויושב שם תלמיד חכם זקן, האם הוא מחוייב לפנותו משם, ולאחר שדן בזה האם כבוד התורה גובר על כבוד ההורים, מסקנתו שעל הבן לשמוע בקול אמו, כיון שאין שום חיוב לאדם להשכיר ביתו לתלמיד חכם. הרי שאף שהאם כבר נפטרה ואין לה בזה שום ענין וגם לא תדע לעולם שהבן לא שמע בקולה וכו’, יש חיוב לקיים בקשתה. כמו כן יש שטענו שגם המהרי”ק מודה לדינו של החוות יאיר, ולא אמר דבריו אלא בנדונו שהבן מחוייב לישא אשה משום מצות פריה ורביה. אמנם מהנימוקים שכתב המהרי”ק נראה לא כך, הוא כתב, שכיון שכיבוד אב הוא משל אב ולא משל בן, לא צריך הבן להפסיד אשה ההוגנת לו בגלל בקשת האב, ולא נראה שטעמו מחמת המצוה שיש בנישואין, ואם כן לפי דברי הרמ”א שפסק כדבריו נראה שאכן מחלוקת יש בדבר והמיקל יש לו על מי לסמוך. אולם כל דבר שהוא לתועלת ההורים ועל הבן זו רק טירחה ולא הפסד ממש, אין חולק שעל הבן לטרוח בכבוד ההורים. וכמובן, המחמיר במצוה דאורייתא כזו כדעת החוות יאיר שכרו שמור לו לנצח.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אם אפשר יותר פרטים בבקשה.מה הכוונה הנהגה , האם עזיבת עולם התורה לעולם ריקני מתורה זה דבר שאינו נוגע להם? הרי שניהם מצווים בקיום התורה? והוא חייב להם את חייו ובספרים הקדושים יהיו בעיניו גדולי ונכבדי ארץ?והאם שכתבת אסור – אז עובר בכל רגע?

  2. יש כאן עירבוב מושגים: כיבוד אב ואם פירושו לירא מפניהם ולכבד אותם במאכל ומשקה ולנהוג בהם דרך ארץ, אין לזה קשר עם עולמו הרוחני של הבן וקיום המצוות על ידו בכל הנוגע בינו לבין קונו, ומכאן המחלוקת הנ"ל האם כאשר הם מצווים אותו במשהו שנוגע לעולמו הפרטי או אפילו הרוחני יש בזה איסור של כיבוד אב ואם או לא. גם לאוסרים העבירה על כיבוד אב ואם היא בנקיטת פעולות המנוגדות לרצונם, מה שהבן בתוככי ליבו אינו מרגיש כלפי הקב"ה כמותם, זה לא נחשב עבירה על כיבוד ואם לכן אין מקום לשאלה על "בכל רגע".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל