ראייה בעלמא והסתכלות – בטפח מגולה

שאלה:

שלום וברכה,
הנה ידוע מה שהמשנה ברורה(סימן עה, ז) ציין את הפרי מגדים שחילק בין איסור הסתכלות בעיון בשביל להנות שאסור אף באצבע של אישה,לבין ראיה בעלמא בלא נהנה שמותר. ומ"מ כתב הפרי מגדים דבמקומות שדרך הנשים להיות מכוסה אף ראיה בעלמא אסור.
והנה נסתפקתי מה מהגדר בזה בזמננו, שבארצנו בעוונתינו הרבים שהפריצות רבתה, מאיפה זה נחשב לעניין זה כמקום שדרך הנשים לכסות שאף ראיה אסורה? ועד איפה אין לחשוש בראיה בעלמא?

(אשמח לביאור וציון מקורות)
תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

מקומות שחובה לכסותם נחשבים מקומות המכוסים, המשנה ברורה עצמו שם בסי' עה כותב שמנהג נשים פרוצות אינו מנהג [דבריו שם אמורים לגבי גילוי שיער הראש וכל שכן לגבי טפח מגולה מבשרה, שכן לגבי שיער הראש יש לנו את חידושו של הערוך השלחן שם שהקל, אבל לענין גילוי טפח מבשרה לא מצינו למי שמיקל]. כמובן שבדליכא דרכא אחרינא יש לנו את דברי רשב"ם במסכת בבא בתרא שמותר ללכת, אבל ככל שניתן להמנע וללכת למקומות ללא פריצות ודאי חובה לעשות זאת.

ערב טוב.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל