לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

אם יש בקריאת עיתונים ושמיעת חדשות איסור לשון הרע ורכילות

האם יש איסור בקריאת עיתונים ושמיעת חדשות מצד איסורי דיבור ושמיעת לשון הרע ורכילות.

תשובה:

כמובן שלכתחילה מי שיכול יימנע מקריאת חדשות ועיתונים וכדומה שיש בהם חששות רבות, וכפי שהאריך החפץ חיים במכתבו בענין זה (הובאו דבריו להלן).

אמנם מי שיש לו צורך בכך מותר לו לקרוא ולשמוע חדשות אף אם יש בהם רכילות על אנשי ציבור מכמה טעמים כפי שמפורט להלן, אך בתנאי שהדברים דברי אמת הם, ואינם הוצאת שם רע.

נוהגים להקל באיסור רכילות כדעות הפוסקים הסוברים שכל שאינו מספר דברי גנאי אין בזה איסור רכילות (כך ביאר החפץ חיים בדברי הרמב"ם, וכך מבואר ברמב"ם בפירוש המשניות אבות פרק א' משנה י"ז וזה לשונו שם: החלק השלישי, דיבור שאין בו לא תועלת ולא נזק, כרוב דיבורי ההמון: איך נבנתה חומת העיר, ואיך נבנה ארמון פלוני, ותאור יפי בית פלוני, ורוב פירות מדינה פלונית, וכיוצא באלה מדיבורי המותרות. אמר: הרי הדיבור בזה החלק גם כן למותר, אין תועלת בו וכו'), אף שיש הסוברים שבכל סיפור דבר על חבירו יש בזה משום רכילות (משמעות הרמב"ם בהלכות דעות פ"ז ה"ב וקיצור שולחן ערוך ל,א) אך נוהגים להקל בזה כדעת הפוסקים הסוברים שאין איסור בזה.

גם כתבות שיש בהם גנאי אישי, אם גנאי זה מפורסם הוא לכל אין איסור לראותם, כפי שכתב החפץ חיים בכמה מקומות שדבר המפורסם לכל אין בו איסור לשון הרע (יעוי' בבאר מים חיים כלל ד' ס"ק מ"א ובכלל ה' סק"ח וכלל ב סק"א).

לעיתים ישנם חדשות שאף מצווה יש בפירסומם, כגון חדשות היכולות למנוע נזק מאחרים, ונלמד דין זה מהפסוק 'לא תעמוד על דם רעך' (משמעות דברי הרמב"ם בספר המצוות לא תעשה רצ"ז, בשו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' קל"ו כתב שחובה לספר לארוסה שחתנה חולה במחלה מסוכנת ולא יחיה יותר מכמה שנים מדין 'לא תעמוד על דם רעך', וכעין זה ראה גם ביחוה דעת חלק ד' סי' ס' שכתב שחובה על רופא לגלות לשלטונות על חולה שאינו יכול לנהוג מחמת מחלתו שישללו ממנו את הרשיון ועי' שם בדוגמאות נוספות שהתיר לספר בפרהסיא כדי להציל אחרים). וכן הדין בנזק ממוני, כמו שכתב הערוך השולחן חו"מ סי' תכ"ו ס"א באריכות ע"ש) דבר זה פעמים רבות הוא גם בכלל מצוות 'השבת אבידה' (ראה בציץ אליעזר חלק ט"ו סי' י"ג באריכות).

דעת הרבה מהפוסקים שאין איסור לשמוע חדשות אף אם יש בהם רכילות, מפני שאין איסור לספר לשון הרע על אנשי ציבור כשהמטרה שבזה היא שיזהרו במעשיהם ולא יקלקלו דרכם (ברבינו יונה בב"ב דף לט,א ביאר כך את ההיתר של אפי תלתא בתנאי שמדברים דבר אמת).

ניתן להוכיח גם מדברי כל הפוסקים שדנים בהלכות שבת אם מותר לקרוא עיתוני חדשות מדין שטרי הדיוטות ואף אחד מהם לא העיר מדין לה"ר ורכילות (יעוי' במשנה ברורה סי' ש"ז ס"ק ס"ג שהביא את דעות הפוסקים בזה).

ניתן גם לראות כאן מה שכתבנו בענין קריאת מיילים שמדברים על רכילות מפורסמת.

וזה לשון החפץ חיים באגרתו בענין קריאת עיתונים:

הנה רבים שאלוני, הרי אנו מאמינים בה' ובהשגחתו הפרטית ושהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, וכל הסיבות והמאורעות המתהווים בעולם המה מה', וכדכתיב בקרא (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה. ואם כן מה זאת עשה אלקים לנו, הלא בימנו אלה נתרבו סיבות ומאורעות נוראות שלא נשמעו כמותן מעולם, ובודאי צדיק ה' בכל דרכיו ולא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, ואם כן נחקורה בשל מי הרעות הללו עלינו, הלא כלל ישראל טובע בים של צרות ומצוקות, חסרון הפרנסה נורא למאוד:

אמנם כאשר נתבונן היטב ונעמיק בדברי חז"ל, נמצא את הסיבות שגרמו לנו את כל הצרות והמצוקות שאנו סובלים, ואביא כאן רק מאמרים אחדים שהם לבדם מראים לנו בעליל שבדין באות עלינו כל הצרות:

איתא בחז"ל (עבודה זרה י"ח) אמר ר' אליעזר כל המתלוצץ יסורים באים עליו, שנאמר (ישעיה כ"ח), ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם (פי' יסוריכם). ורב קטינא אמר מזונותיו מתמעטין, שנאמר (הושע ו'), משך יד את לוצצים, ופרש"י – הקב"ה שהוא הפותח יד לזון את הכל מושכה מן הלוצצים. ור' תנחום בר חניאלי אומר שגורם כליה לעולם, שנאמר (ישעיה כ"ח) ועתה אל תתלוצצו וגו' כי כלה ונחרצה שמעתי. ור' אלעזר אמר תחילתו יסורים וסופו כליה. הרי חזינן כמה גדול כח הליצנות שמלבד עונשו הנורא של האדם לעולם הבא, הרי כל העונשין המה בעולם הזה, שהמה בודאי רק התחלה לעונשי עולם הבא:

והנה בעונותינו הרבים המציא היצר הרע שהוא השטן תחבולה חדשה להחטיא את אחינו בני ישראל בעון של ליצנות ולגרום הסתלקות ההשפעה מהעולם והיא על ידי קריאת העתונים שנתרבו מאוד בזמנינו שנמצא בהם דברי ליצנות ולשון הרע ורכילות ומחלוקת ודברי כפירה ומינות. ואם לא היו נמצאים קוראים ומקבלים כל כך לזה כי אז לא הדפיסו אותם. ודבר זה נעלם מכל, שכולם יהיו נתבעים על זה לדין, בבואם ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, הן המדפיסים והן המוכרים והן הקוראים אותם. וענין זה נעשה להרבה מאחינו בני ישראל דבר הכרחי למאוד עד שאי אפשר להם להיות יום אחד בלא עתון וכמה שעות מבלים על קריאתם:

ועוד שמעתי שערוריה נוראה, שימי השבתות והמועדים שנקבעו להיות ימי מקרא קודש להרבות בהם תורה ויראה, כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו, נהפך בעונותינו הרבים שגבר השטן והנהיג שבכל ערב שבת קודש ויום טוב מדפיסים אותם כפלים מימות החול, והעורכים משתדלים אחרי כל מיני ליצנות ושחוק וניבול פה ומדפיסים אותם בגליונות של ערב שבת קודש וערב יום טוב, והרבה מאחינו בני ישראל מבלים את כל יום השבת הקדוש בקריאת ענינים כאלו. אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות, מה שנעשה בעונותינו הרבים שמזלזלים כל כך בקדושת השבת והחגים, שאפילו בחול אסורים לקרות בהם משום מושב ליצים, ועונש הליצנות גדול למאוד כנ"ל:

ועונש זה נאמר גם על המדפיסים והעורכים, שאפילו מי ששומע דברים כאלו ושותק אמרו חז"ל שעליו נאמר זעום ה' יפול שם, וכל שכן מי שהביא לכמה אלפי אנשים לכלל זה, והם חוטאים ומחטיאים את הרבים שאין מספיקין בידם לעשות תשובה.

ופליאה גדולה לי על הכשרים שבאחינו בני ישראל המאמינים בה' ותורתו ויודעים את חומרת העון, שגם בהם נמצאים הרבה שנכשלים בזה ומתפתים אחרי דברי היצר ומבלים כמה שעות ביום על זה, הלא הם יודעים את חומר העון מדוע אינם שמים על לב את גודל העון של ביטול תורה וגם העון המר של ליצנות:

ולא עוד אלא שיהיו נתפשים בעון הרבים, דההמון הפשוט בראותו שגם הכשרים לוקחים חלק בקריאת העתונים, ממילא מתירים גם לעצמם, נמצא שהם גורמים להם לחטא זה, ולולי שהיו קוראים בם כי אז חדלו גם הרבה מההמון לקרותם:

ועוד גדולה תמיהתי עליהם הלא בעצמם מפילים תחנונים ובקשות לפני הקב"ה בכל יום שישלח לנו את אליהו הנביא ומשיח צדקנו, באיזה פנים הם מבקשים בקשות כאלו, האם יוכלו לקבל פני אליהו בשעה שהמה עסוקים בשחוק וליצנות ודברים בטלים, הזאת היא ההכנה שהמה מכינים את עצמם לביאתם, הלא בושה וכלימה תכסה פניהם כשימצאם אליהו הנביא במצב כזה:

והנה לבד המכשלה הגדולה הזאת, נתבונן כמה ביטול תורה יש בענין זה משום דבאותה שעה שהוא קורא את העיתונים הרי היה בידו ללמוד תורה ולקרות בספרים המעוררים את האדם לתורה ויראה, והדבר הזה הוא לא ביום אחד או יומים, אלא הדבר הזה חוזר ונשנה בכל יום ויום, וחלק גדול מחיי האדם הולך אצלו לבטלה על קריאת העתונים המלאים שחוק וליצנות וניבול פה וכפירה:

ואם יטען הטוען, הלא גם לפנים היו עתונים ומה יום מיומים, אענהו, אמת הדבר, אבל לפנים היו כל העתונים בלשון הקודש ולא היו מצויים כל כך הקוראים, וגם לא היו בהם דברי ליצנות וניבול פה כל כך כאשר בימינו אלה, מה שאין כן בזמננו שהעתונים נדפסים בשפה המדוברת וקטן וגדול ונער וזקן יכולים לקרותם רבה המכשלה מאוד, והיא היא הסיבה שנתמעטה ההשפעה העליונה מאתנו ועל ידה באות עלינו כל הצרות והמצוקות הקורות אותנו:

ומה נואלו אותם האנשים המבקשים סגולות ותחבולות לפרנסה, הרי יש להם עצה ותחבולה לפרנסה בזה שיזהרו מליצנות וכדומה הגורמים לחסרון פרנסה:

על כן אחי ורעי, הרוצה להנצל מהעונש הקשה של העון המר הזה יתרחק בכל היכולת מלקרות בעיתונים כאלו שנמצאים בהם דברי ליצנות וניבול פה וכפירה, וכל זה אפילו בחול אסור, וביותר יזהרו בזה בשבתות ובמועדים שאותם הימים נקראים ימי מקרא קודש, ובשכר זה יתן לו ה' השפעה והצלחה במעשה ידיו, ויזכה לכל טוב בזה ובבא:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל