לתרומות לחץ כאן

לא תחנם / חילול שבת להצלת גוי

שאלה:

הרב,
42 מעלות היום.
ראיתי בדרך הומלס. כל כך רחמתי עליו.
חזרתי הביתה להניח את הדברים שלי,לקחתי כסף במטרה לקנות לו מיים.
אני לא יודעת אם הוא גוי או יהודי מחבר העמים.
כשהגעתי ראיתי שמונח לידו חצי בקבוק של ליטר. הסתכלתי הוא לא היה נראה מעולף. חזרתי הבייתה עם מחשבה על עניין של עזרה לגויים.
בפרט בימים חמים כאלה.
אמרתי שאם אני כבר בחוץ אחפש פושטי יד יהודים,לא ראיתי בסביבתי.

כתוב שבשבת אסור להציל גוי,אבל הלכה למעשה מצילים.

תשובה:

שלום וברכה

יש כאן שני נושאים שונים: הנושא של הצלת גוי בשבת, אסור לחלל שבת עבורו אלא אם כן יש חשש שיבואו לאיבה שידעו שלא מצילים גויים, וכך גם הגויים לא ירצו להציל יהודים [ראה שולחן ערוך סי’ של סעיף ב, וראה שולחן ערוך יו”ד סי’ קנח וחושן משפט סי’ תכ”ה, ובמשנה ברורה סי’ ש”ל ס”ק ח’ על אופן הנהגתו של רופא הנדרש לעשות פעולה כזו, והחילוקים שיש בזה בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן המותרת במקרה שלו כדי שלא יבואו לידי איבה. וע”ע שמירת שבת כהלכתה פרק מ סעיף יז].

אבל כאן הנושא לא היה הצלה, הוא לא היה בסכנה, וגם יכול היה לדאוג לעצמו למים, זה נושא של מתנה לגוי שזה אסור משום לא תחנם, אבל במקרה שלך שלא בטוח שהיה גוי ודאי מצוה היה לסייע לו.

ברכה והצלחה

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ואיך מתמודדים עם הרחמים שמראה כזה מעורר,אני מבינה שגם צדקה אסור אסור לתת.
    מדוע אסור לעזור להם, האם זה מתוך חשש להגיע למצב של התבוללות ,או שהנתינה והרחמים עצמם,גורמים ליהודי לקבל משהו מן הגויות?

  2. התשובה של הרב מפתיעה ביותר. לגיטימי לשאול מהגמ' בברכות להיות מרבה שלום לכל אדם ואף עם נכרי שבשוק. וכן, שרחמיו אף על מין. ואנו שחוייבנו להידמות לדרכיו, איך יעלה על הדעת שלא לעזור לאדם במצוקה ? איך יעלה על הדעת להעלים את הרחמים שלנו בלא סיבה שנראת מוצדקת לעיננו ?
    וכי איסור של לא תחנם לא קאי דווקא בעובדי עבודה זרה ? דלמא הדבר לא ברור למי שגר בארץ ישראל, אבל אנו שגדלנו בחו"ל, יש להדגיש שהרבה מהגוים אנשים הגונים ומעשיהם נאים, ורחוקים ממעשי אבותיהם שרדפו והשמידו יהודים. הרבה מהם אף מסרו נפשם להציל יהודים בתקופת השואה, כולל אלה שהחביאו את הסבים וסבתות שלי. דבר שאף אצל יהודים, לא כולם היו עושים זאת ליהודי אחר. ואם כן, איך שלא לחלק בין עובד ע"ז ומעשיו עכורים לבין גוי שאינו ?

  3. ברשב"א ח"א סי' ח אכן מחלק לענין זה בין גוי עובד עבודה זרה לשאינו עובד עבודה זרה, אולם הבית יוסף והש"ך חו"מ סי' רמט פסקו שלא כדבריו ממילא להלכה אין נותנים מתנה לגוי גם אם אינו עובד עבודה זרה. אמנם יש כמה קולות, למשל בשכנו שתמיד יש נתינת טובות הנאה הדדיות התירו התוס' בעבודה זרה דף כ על פי התוספתא לתת לו מתנות, וכן לתת טיפ לעובד וכדומה. גר תושב שממש קיבל עליו שבע מצוות בני נוח אין בו איסור זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל