שאלה:
האם בזמן הפסקת חשמל מותר להוציא תקע מהשקע ע"מ שהמכשיר לא יחזור לפעול עם חידוש הזרם או שיש בזה משום סותר
תשובה:
שלום וברכה
הוצאת התקע במצב כזה יש בה חשש איסור מוקצה [כאשר המכשיר עשוי לפעול יש כאן לדעת החזון איש גם בעיה של בונה וסותר, אבל כאן שכלל אין חשמל, הבעיה לכאורה היא רק מוקצה]. השקע דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שאין בו תשמישי היתר, שדינו כמוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו ומקומו, ואפילו להוציא בשינוי נחלקו הדעות אם מותר לטלטל, ראה חזון איש סי’ מז שאוסר, אמנם דעת המשנה ברורה סי’ שח ס”ק יג להתיר בשינוי וכן המנהג. לכן אם אפשר להוציא בשינוי, בגב היד וכדומה, זה בסדר, אבל בדרך כלל זה לא אפשרי.
מקורות:
מ"ב שח, יג: "ולהניחו באיזה מקום – דכיון שהוא בידו שנטלה לצורך גופה או מקומה רשאי לטלטלה יותר וכתב המ"א דה"ה אם שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלה יותר אף שהנטילה היה שלא לצורך גופה ומקומה ועיין באחרונים שהכריעו דהאי היתרא לא שייך אלא בכלי שמלאכתו לאיסור ולא במוקצה מחמת גופו כגון מעות ואבנים וכיוצא בהן ובביאור הגר"א לעיל סימן רס"ו סי"ב חולק על המ"א וס"ל דלא התירו אלא כשהתחיל לטלטל ברשות וכן משמע בר"ן ריש ביצה עי"ש ועיין לקמן סימן של"א ס"ה במ"ב לענין איזמל מילה. איתא בסימן שי"א ס"ח דטלטול מוקצה בגופו אפילו לצורך דבר המוקצה מותר דזה לא נקרא טלטול כלל ולפ"ז אם מונח איזה דבר מוקצה על הארץ מותר לדחפו ברגליו כדי שלא יבוא להפסד"
יישר כח,
האם מחשיבים את התקע כדבר מחובר? ואז למ"ד אין מוקצה במחובר יהיה מותר להוציא את התקע ללא שינוי כשאין אפשרות? בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
ודאי שלא נחשב מחובר, הרי אתה מוציא אותו…
לא זכיתי להבין. כל תלוש שלבסוף חיברו האדם הוא זה שחיבר – לעיתים לתקופה כלאחריה הוא כם מוציא אותו!
מה שאמרו שאין מוקצה במחובר הכוונה שאין כאן טלטול כי הוא נשאר במקומו, אבל אם אתה מוציא אותו למה לא יהיה מוקצה?
השאר תגובה