לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

סתם ויש אומרים ברמ"א

שאלה:

שלום! האם יש מקור מדויק לעיקר ההלכה כאשר הרמ"א מביא סתם ויש אומרים? תודה

תשובה:

בפרי מגדים בכללים שבהקדמתו ליורה דעה נראה פשוט שגם ברמ"א נאמר כלל זה, הוא רק חוקר מה הדין כשיש סתם בשו"ע ויש אומרים ברמ"א אם הלכה כסתם גם לפי הרמ"א, אבל כשהרמ"א עצמו מציין סתם ויש אומרים העיקר כסתם. כך נראה בדבריו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. שלום כבוד הרב, ומה הדין לגבי הילקוט יוסף ?

    שמעתי מרב בקי בהלכה שרק בדיעבד או שרק לפעמים מתחשבים ביש אומרים בהלכות של הרב יצחק יוסף ולא הבנתי : בשלמא בשולחן ארוך, כי זה ספר ישן שצריך עיון הרבה, אבל בילקוט יוסף שהוא ספר שיש בכל בית, ויש לי את הקיצור כרך א וב, ולא ראיתי שהרב מעיר על זה תשומת לב כמו : "בספר הזה כל פעם שיש סתם ויש אומרים הלכה כסתם", הוא לא כותב את זה, לכן תמהני איך יש אומרים זה רק בדיעבד גם בילקוט יוסף ?

    (נראה לי שכותב על זה בהקדמתו של הרב יצחק יוסף לספרו ילקוט יוסף איסור והיתר חלק ב אבל אין את לי את הספר מול העיניים)

  2. בודאי שאין כללי פסיקה בספר בן זמנינו, הרי לא מדובר בספר קדמון שמדוייק בתכלית הדיוק וכל מילה בו במקומה ובניסוח המתאים לה, זה ניסוח של אדם בן זמנינו, ואכן אגב מצויים בספר זה הרבה אי דיוקים, וזה טבעי והגיוני להיקף הגדול שלו.

  3. כנראה שהדבר לא פורסם, אפרסם שוב : יב אסור לנסות משרת או עוזרת בית שאינו בטוח בנאמנותם, כגון להניח מעט מעות על השלחן שיחשבו שאיבדם, לראות אם יטלו מעות אלו או לא. שמאחר ויתכן ויתגבר עליהם יצרם, ולא יעמדו בניסיון, עובר על לפני עיור לא תתן מכשול. ויש חולקים ומקילים בזה. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות חלק ג’ עמוד צד]  

  4. שוחחתי אם אותו הרב, והוא אמר לי שהדבר פשוט וברור שהלכה כסתם ויש אומרים בתרא גם נוהג בילקוט יוסף, ולכן הרב יצחק יוסף לא נטת את זה בשום הקדמה כי זה פשיטא. אבל אם כל הכבוד לו, אני חושב שהכלל הזה נעלם מהרבה אנשים, ובאמת קשה לי איך הרב יצחק יוסף כותב הלכות פסוקות שלכאורה מסורות לכלל העם ואתי בה לידי תקלה – כגון לעשות בדיעבד לכתחילה או איסור תורה לעשותו איסור דרבנן [למשל בילקוט יוסף כתב : "גם פירות שאינם משתבחים בבישול כלל, אסור לבשלם בשבת. ויש אומרים שאין בבישולם בשבת חיוב מן התורה, אלא הוא איסור מדברנן" (שבת, כרך ג', התשנ"ג, סימן שיח' סעיף יג') ואם כן נחשוב שזה דרבנן ומותר לכבוד חולה למרות שזה איסור תורה, וכמו דעת הסתם].

    לכן אשמח לשמוע דעה נוספת על הנושא. תודה ומחילה על ההטרחה

  5. אני לא מבין מדוע אני אמור להביע דעה על דרכו וגרך כתיבתו של הגר"י יוסף, בעל השמועה קיים, תשאל אותו מה עשה ולמה, אבל פשוט בעיני וזה תמוה בעיני שיש מקום לחשוב אחרת, שאסור באיסור מוחלט להתייחס לספרי קיצורים כהלכה מוחלטת עם כללים שמהם לא זזים, כל דבר יש לבחון בשבע עיניים ובכל מקרה שהובעה מחלוקת ללא הכרעה יש לשאול לחכם מה ההכרעה הנכונה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל