שאלה:
שלום עליכם . אני וארוסתי (היה וורט ,והצעת נישואין בה קניתי לה צמיד ,) יוצאים תקופה ארוכה , ומתכננים בעז"ה להתחתן בקרוב , אנחנו שומרים נגיעה תמיד ברוך ה' !
ישבנו בבית של המשפחה שלי , והחזקתי טבעת שמצאתי בבית ביד , הסתכלתי עליה ואמרתי הרי את מקודשת לי בצחוק ,(או את החלק הראשון אני לא זוכר )והיא הכניסה את האצבע שלה לתוך הטבעת(לא חשבתי שזה מה שתעשה) , באותו רגע נלחצתי , למרות ששנינו יודעים שלא תכננו להתחתן באותו רגע , אבל אנחנו כן רוצים להתחתן בקרוב , ולמרות שמבני הבית לא היה מי שראה אותנו , היה רק את אח שלי שישב לידינו בסלון אך אין לדעת אם מישהו ראה מהחדר בטעות .
אנחנו יוצאים מזה תקופה ארוכה והמטרה שלי הייתה בצחוק להתאמן כביכול , לקראת החתונה . האם יש פה איזה שהוא ספק שמקדושת ? אשמח לפירוט במידה וכן וגם במידה ולא . תודה .
מי שאולי ראה כנראה משפחה ולא אחרת .
לא תכננו להתחתן באותו רגע , כן אנחנו מתכננים להתחתן בקרוב
תודה מראש .
תשובה:
שלום רב,
צריכים לדעת שהנושא הזה הוא מדי רציני בשביל לשחק איתו..הפוסקים מאד החמירו בנושא של קידושי שחוק כפי שהביא הרמ"א בסי' מב.
במקרה זה, אין חשש קידושין משום שלא היו שם עדים כשרים. ואולי אף לא היו עדים כלל. כאשר אין עדים ברור שאין קידושין. יתרה מזו כתב שם השו"ע בסעי' ד' שאם היו שם עדים שראו. אולם המקדש והמתקדשת לא שמו לב לכך שיש עדים שרואים, אינה מקושת משום שכולם יודעים שקידושין צריכים שני עדים, לכן ודאי לא היתה להם כוונת קידושין.
נוסיף שהפתחי תשובה שם הביא בשם הנודע ביהודה שאם שניהם מודים שלא היתה כל כוונת קידושין ניתן לצרף את זה להיתר. אלא שמאחר שיש לנו כלל דברים שבלב אינם דברים לא מספיק מה ששניהם אומרים שלא היתה להם כוונה. אולם ישנם מקרים שגם לעדים שעומדים שם ברור שאין זה לשם קידושין, א"כ לא שייך לומר דברים שבלב אינם דברים.
