שאלה:
שלום רב,
האם תקין מבחינה הלכתית לקרוא לפני חצות הלילה(על דעת ללכת לישון אחרי חצות הלילה) קריאת שמע ולברך המפיל עם שם ומלכות, ולכתחילה לדבר ולשתות לאחר מכן, ואז לפני השינה לקרוא פרשה ראשונה של קריאת שמע?
ואם לא, מה כן עדיף לעשות?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
למעשה על פי הלכה למנהג בני אשכנז מברכים ברכת המפיל גם אחרי חצות הלילה עד חצי שעה לפני עלות השחר, ובודאי אין לומר המפיל לכתחילה על דעת להפסיק אחר כך בדיבור, ראה תשובות והנהגות ח"א סי' קצח, שאין לנו לנהוג כמנהג הקבלה למי שאינו בקי בכך ומכוין כל אורחותיו על פי קבלה, וראה עוד דרכי חיים ושלום אות שמח שכך היה נוהג. אמנם הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' כא ועוד מקומות חשש בזה לדברי הכף החיים בסי' רלט ס"ק ח על פי הבן איש חי והמקובלים שלא לברך המפיל בשם ומלכות לאחר חצות, ושלא כדברי הברכי יוסף בסי' רלט שם שהביא השערי תשובה.
ומכל מקום לכל הדעות אין לברך על דעת להפסיק, אלא מי שנוהג שלא לברך אחר חצות, יאמר לפני שנתו בלי שם ומלכות, שהרי בהפסק שוב נכנס לספק ברכה לבטלה מחמת הסוברים שאסור להפסיק.
כל הבנים של הרב עובדיה מעידים שחזר בו מיחוה דעת ואמר לברך גם אחר חצות
שלום הרב,
מה העצה הייעוצה אז לאדם שנוהג עפ"י הרב עובדיה זצ"ל(שניתן לברך המפיל לאחר חצות):
1. האם יקרא ק"ש לפני חצות? אם כן, מתי יברך המפיל אם בכוונתו להמשיך לדבר / ללמוד
אכן גם הרב עובדיה ע"ה חזר בו בשנים האחרונות, והורה שאפשר לברך גם אחרי חצות לילה, וכתב בנו בספר הלכה ברורה חלק יב' עמוד רסד' ובהערות שם, שאביו ע"ה היה נוהג לברך ברכת המפיל בשם ומלכות, גם אחרי חצות, וגם ביקש מבנו לפרסם הדבר בשמו, שכן יש לנהוג אף לכתחילה. ע"ש.
בכל מקרה יאמר את הקריאת שמע לפני שהולך לישון ולא קודם.
עיין בשו"ת הראשון לציון (ח"א סי' כג). ובילקוט יוסף (ימים נוראים מהדורת תשע"ה עמוד רעד) שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל חזר בו. ובהלכה ברורה (חי"ב סי' רלט סי"ב) הוסיף שמור אביו ביקש לפרסם בשמו שכן יש לנהוג אף לכתחילה לברך גם לאחר חצות. וכן פסק להדיא מרן הגר"ע זצ"ל (יחוה דעת החדש חלק ז סי' לט).
אמת וכך כבר הבאנו בהרבה מאוד תשובות כאן באתר.
השאר תגובה