שאלה:
מדוע אחרי התפילה כשפוסעים ג' פסיעות צריך להמתין עד קדושה ולא מספיק לעמוד כמהלך ד' אמות (השאלה לא על עיקר הדין)?
ב. אם סימתי שמונה עשרה ולא פוסע משום שמתפללים מאחורי, האם מותר עכ"פ לזוז עם הרגלים או שהם חייבות להיות סגורות?
תשובה:
שלום וברכה
השיעור של כדי הילוך ד' אמות נאמר לגבי אדם המתפלל ביחידות, שאין לו משהו אחר להמתין לו, אבל כשמתפלל בציבור קבעו חכמים שכדי שלא יראה ככלב השב על קיאו, ימתין עד קדושה או לכל הפחות עד תחילת שמונה עשרה [שו"ע קכג ב, ע"פ יומא נג ב].
במגן אברהם שם ס"ק ה מבואר שיש לעמוד לכתחילה ברגלים צמודות, וכ"כ הפוסקים שראוי לעשות, ראה שו"ע הרב ומקור חיים שם.
ילמדינו רבינו – מה קשור ככלב שב על קיאו לענין זה? זה הרי נאמר על איסורים (כסיל שב על איוולתו) אך התפילה היא הרי דבר קדוש נעלה ומרומם – איך ניתן לכנות זאת כך?
עיי"ש בסוגיא, רק ציטטתי, והרעיון שנפטר מרבו, והוא עושה את זה בצורה לא מכובדת, מיד רץ הלאה…
השאר תגובה