פדיון כפרות עכשיו

סופר סת״ם שאינו יכול לטבול לפני כתיבת השמות – קורונה

שאלה:

שלום רב
סופר שכותב ס״ת וצריך טבילה לכתיבת השמות הקדושים בס״ת, איך ינהג בחו״ל כי המיקוואות סגורים?(בגלל הקורונה) מה יעשה? ליכתוב ,או יחכה ויניח מקום פנוי עד שהמיקווה ייפתח?
האם הס״ת יהיה חסר מקדושתו כי השמות הקדושים לא ניכתבו עם טבילה?
נא לתת המקור אם אפשר לגבי טבילת השמות הקדושים.
תודה. מימון

תשובה:

שלום וברכה

אפשר לשייר את השמות עד שיהיה לך מקווה כשר, לגבי שמות שנכתבו ללא טבילה, אין בעיה מדינא, זה הכל תלוי מה סיכמת עם הקונים.

כמובן זה הכל רק בספר תורה שאפשר לכתוב שלא כסדרן ולא בתפילין ומזוזות.

מקורות:

שאלתי שאלה זו את הגאון רבי מנחם יהודה גרוס רב לשכת הקודש לעניני סת"ם באה"ק, וכך כתב לי:

במושב זקנים לבעלי התוספות (שמות פל"ט פס' ל) בשם החסיד, אדם שכותב אזכרות בסת"ם, צ"ל אחר מקוה [כצ"ל] טהרה, ע"כ. ואת"ל כוונתו לטבילה אחת המועילה לכתיבה בכללות שיש בה גם אזכרות, הנה כתב מפורשות בספר האשכול (אלבק, הל' ס"ת סא ע"ב) ושמיע לן דהאידנא איכא הרבה מן הסופרים דאין כותבין בו השמות, אלא מניחין חלק במקום השמות, וכשמסיימין ספר תורה כולו, מטהרין עצמן וכותבין כל השמות כולן.

וכ"פ בקסת הסופר (סי' י סע' יח) יש סופרים זהירים שלא לכתוב שם קודש בלי טהרת הגוף ונכון הוא, ולפעמים משום זה כותבין יריעה שלימה ומניחין פנוי מקום השמות לכותבן אח"כ לכשיטבלו במקוה טהרה, וגם זה נכון. אך לעשות כן בכל הס"ת, יש לחוש מחמת שכל הכתב נתישן קצת והשמות יהיו בכתב חדש ויהיה נראה כמנומר, ואין לעשות כן, עכ"ל.

ואמנם מה שכתב שאין לעשות כן בכל הס"ת מחשש שיהיה נראה כמנומר, כתב החיד"א (יוסף אומץ סי' א) והביאו הקול יעקב (סי' רעא ס"ק כ) דיכול הסופר להניח בס"ת שמות הקודש פנויין, וכותבו אח"כ בקדושה, ובלבד דלא לתחזי כמנומר, שיהיה הדיו כדיו הכתוב מקודם, והכתב ככתב הקודם, שלא יהיה הכתיבה דקה וגסה, ע"כ. משמע שיכול להניח כל הספר, אם יזהר מחשש מראה מנומר.

והאידנא, שמעשה הדיו מרקחת מוכנה היא מבית היוצר, ולא מעשה ידי הסופר, שעלול להשתנות מכלי לכלי, וכן הקולמוס אינו בא מהאווז המזדמן בחצר, מזן לזן, אלא נלקח מחבילה העשויה מנוצות תואמים זל"ז להפליא, וגם הסופרים כותבים מתיקונים מסודרים (כקיפולים או שקף) בהם אפשר לאמוד במדוייק הריווח שישייר במקום הראוי לכתיבת השם, מבלי שיצופף או ירחיב יתר על המידה – ודאי שיכול לשייר כמה יריעות שצריך, עד שיוכל לכתוב השמות בטהרה ע"י מקוה, מאחר ונזהר בכל הנ"ל.

בענין ס"ת שהשמות שבו נכתבו ללא טהרת הגוף, אם יש פחת בקדושתו, בהדי כבשי דרחמנא למה לך. ולמעשה הדבר נוגע לענין חו"מ, ובמק"א כתבנו בקיצור. ואמנם אם הסופר כותב הס"ת לעצמו ולא למכירה, נראה דהדבר מסור ללב. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל