שאלה:
האם מותר מע"ש להניח תבשיל שלא נתבשל כלל או נתבשל כ"צ ומצטמק ויפה לו בתנור כדי לאוכלו ביום שבת
תשובה:
תנור או טוסטר אובן דינו כ"כירה שאינה גרופה וקטומה", שלדעת השולחן ערוך אסור להשהות בתוכו מאכלים שאינם מבושלים כל צרכם או אפילו מבושלים כל צרכם והם בגדר מצטמק ויפה לו [כלומר, שתוספת הבישול משביחה אותם, כמו חמין], ולדעת הרמ"א האיסור הוא רק אם לא הגיעו למחצית או שליש בישולם [מאכל בן דורסאי]. להלכה, יש מהספרדים שנהגו גם הם כהכרעת הרמ"א לקולא, כמובא בס' כף החיים סי' רנג ס"ק כג, ובשו"ת אור לציון ח"ב פי"ז הערה ה, אולם, במשנה ברורה מובא, שגם אשכנזים נוהגים לכתחילה להחמיר בזה כדעת השולחן ערוך.
לגבי הוצאת הכפתורים יש להסתפק אם היא מועילה, כיון שניתן בנקל לסובב את היתד עליה הם מולבשים, גם ללא הכפתור, אולם, בהחלט יש להקל באופן שמכסים אותם היטב בדבק נייר וכיוצא בזה, וכך תוכל לנהוג.
עד עתה עסקנו באיסור "שהייה". איסור הטמנה אין בתנור, כיון שדפנות התנור אינן סמוכות ממש למאכל ויש ביניהם הפסק אויר. הטמנה פירושה שאדם עוטף את הסיר או את המאכל בבגד וכיוצא בזה, ללא הפסק אויר.
הבעיה הקיימת היא בתנורים שיש בהם טרמוסטט, כך שעל ידי פתיחת התנור נכנס אויר קר הגורם להפעלתם. בענין זה רבו הדעות בין הפוסקים, ולכתחילה יש לפתוח את התנור בשעה שהוא דולק, ולא בשעה שהוא כבוי.
מקורות:
על ההיתר להשהות בתנור על ידי כיסוי הכפתורים, ראה ארחות שבת ח"א עמ' סט, על פי המחצית השקל סי' רעה ס"ק ב. על המחלוקת אם ניתן לסמוך על הוצאת הכפתורים, ראה שו"ת אגרות משה או"ח סי' צג, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' לד אות כא, והובאו בס' ארחות שבת שם בהערות.
