לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

"וקדשתו": מצוות כבוד הכהונה

 

בפרשת אמור אנו מצווים על כיבוד הכהונה: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (ויקרא כא, ח).

ציווי זה קשור לציווי קודם, בהקשר של מלאכת המשכן, שם ה' מצווה את משה "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי" (שמות כח, א). הקב"ה בעצמו מקדש את הכהנים: "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי" (שמות כט, מד). כפי שהקב"ה מייחד ומקדש את הכהנים, כך גם עלינו לעשות.

אך מה המשמעות של קידוש הכהנים? באיזה מובן עלינו להעניק להם כבוד ויקר? האם תלמיד חכם זוכה לקדימה לפני כהנים? האם מותר לבקש מכהנים לעשות לנו טובה? ומה הדין היום, כאשר ייחוסם של הכהנים אינו בהכרח ברור? בשאלות אלו, ועוד, נעסוק בהמשך הדברים.

קידוש הכהנים

הפסוק המובא לעיל נכתב בתור הקשר של עבודת המקדש. הרמב"ן (בפירושו לתורה) מבאר שכיון שהכהנים הם אלו העושים את עבודת ה' במקדש ("כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב"), לכן קדושת העם כולו תלוי בהם – ומכאן שעלינו לקדש אותם.

כיצד יש לקדש את הכהנים? לדעת הרמב"ם, נראה שהמצווה העיקרית של קידוש הכהנים מתייחסת להכנתם לקיום תפקידם במקדש. לכן כותב הרמב"ם כי "מצות עשה היא להבדיל הכוהנים, ולקדשם ולהכינם לקרבן, שנאמר "וקידשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב" (הלכות כלי המקדש ד, א). פירוש זה של דברי הרמב"ם מוזכר בספר מעשה רקח (ד, ב), וכן במפרשי הרמב"ם נוספים.

ואולם, בספר המצוות (עשה לב) מבואר בדברי הרמב"ם שכבוד הכהנים בכל דבר נכלל אף הוא במצוות התורה. כן עולה גם ממפרשים המקרא (עי' רש"י, אבן עזרא, רמב"ן, ועוד), המבארים שעיקר מצוות התורה של "קדוש יהיה לך" היא חיוב לכבד את הכהנים.

מדברי חז"ל (עי' להלן) בוודאי עולה שגם בזמן שאין המקדש קיים ואין הכהנים משרתים בקודש, עדיין חלה עלינו מצוות כיבוד הכהנים, וכך גם נפסק בדברי הרמב"ם (פרק ד, הלכה ב).

כבוד הכהונה

עיקר החיוב לכבד את הכהנים מבואר בדברי ברייתא המובאת בגמרא (גיטין נט, ב; הוריות יב, ב), שם מבואר: " תנא דבי רבי ישמעאל קדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון".

רש"י מבאר שהכוונה ב"לפתוח ראשון" הוא בדיבור – להיות הראשון לדבר בפני קהל כאשר מדובר במספר דוברים. הכוונה ב"לברך ראשון" היא שכאשר כמה צריכים לברך, יש לכבד את הכהן לברך למען האחרים – כך הדין גם בנוגע לקידוש (משנה ברורה רא, יב) וכן בנוגע לברכת הזימון (רש"י, מועד קטן כח, ב; ר"ן וראשונים, נדרים סב, ב).

ההלכה השלישית, "ליטול מנה יפה ראשון", מתייחסת לסעודה או אירוע שבו יש לתת העדפה לכהן בנוגע לקבלת מנה מובחרת. יש להציע לכהן את הבחירה הראשונה בין המנות (תוספות, גיטין נט, ב). כן, אם מדובר בכהן שהוא עני, ונוטל מן התמחוי, יש לאפשר לו בחירה ראשונה בין מנות הצדקה והמעשר המחולקות לעניים (תוספות, שם).

הפוסקים מבינים שמדובר בדוגמאות בלבד, והלכת כיבוד הכהונה נאמרת גם בנוגע לעניינים נוספים. ואולם, מדובר דווקא בעניינים של כבוד, ולא בנושא שיש בהם השלכה כספית (עי' נדברים סב, א בנוגע לקדימה של תלמיד חכם בדיון בפני בית הדין; יש דיון בין הפוסקים אם קדימה זו נאמרת גם בנוגע לכהן, ועי' בזה בפירוש אור הישר על דברי הרמב"ם).

כהן ותלמיד חכם

הקדמת הכהן לא נאמרה כאשר מדובר בכהן עם הארץ מול ישראל שהוא תלמיד חכם. בנסיבות אלו, מעלהת התלמיד חכם קודמת למעלת הכהונה, ויש לכבד בראשונה את התלמיד חכם. הגמרא (מגילה כח, א) אף מציינת שמי שמכבד כהן עם הארץ בפני תלמיד חכם מחלל את שם ה' ומבזה את התורה (עי' גם יומא עא, ב בנוגע לגדלותם של שמעיה ואבטליון, שעלתה על מעלת הכהן הגדול).

עקרונות אלו מובאים על-ידי הרמב"ם (אורח חיים קסז, יד; עי' גם בשולחן ערוך, אורח חיים רא, ב בנוגע לברכת המזון), כלשונו: "ואם הם שוים ואחד מהן כהן מצוה להקדימו; ואם הכהן עם הארץ תלמיד חכם קודם לו". הרמ"א מוסיף ש"אם הכהן גם כן תלמיד חכם, אלא שהוא פחות מן השני, טוב להקדימו – אבל אין חיוב בדבר". המשנה ברורה (ס"ק ע) מוסיף שאסור לתלמיד חכם לתת קדימה בברכות לכהן עם הארץ.

כאשר אדם אחר, שאינו כהן (ואינו תלמיד חכם) מקבל קדימה בברכות, כתב המגן אברהם שעליו ליטול רשות מן הכהנים: "ברשות הכהן". הוא מוסיף שאין לעשות כן אלא במקום שהכהן נתן רשות בפועל.

יש לציין שכאשר הסעודה מתרחשת בבית של בעל הבית, לבעל הבית יש קדימה בלברך עבור כולם, גם אם אינו כהן ואינו תלמיד חכם (שולחן ערוך, שם). המקור לכך הוא מדברי הגמרא (ברכות מו, א), והטעם הוא שעינו יפה באורחים. גם בנסיבות אלו (ואפילו במקום שהמברך הוא תלמיד חכם) ראוי ונכון שיטול רשות מהמסובים, מתוך ענווה ודרך ארץ (משנה ברורה, ס"ק עה).

העלייה הראשונה

הרמב"ם (כלי המקדש ד, ב) מפרש שהכוונה ב"לפתוח" אינה דיבור בפני קהל, אלא קבלת העלייה הראשונה בבית הכנסת: מתוך כבוד הכהונה, יש לכבד את הכהן בעלייה הראשונה לתורה. ייתכן שהרמב"ם הבין כך את משמעות הברייתא כיון שמדובר בקדימה ב"דברים שבקדושה".

כתבנו לעיל שכאשר ישראל תלמיד חכם עומד מול כהן עם הארץ, יש להקדים דווקא תלמיד חכם, אך העלייה לתורה היא יוצא מן הכלל: כאן חז"ל תקנו שיש תמיד להקדים את הכהן, משום דרכי שלום (שולחן ערוך, אורח חיים קלה, ד). יש בכך חריגה מהמנהג הקדום המוזכר בדברי חז"ל, לפיו היו מעלים "גדול בתורה" לעלייה הראשונה גם בנוכחות כהן – ובתנאי שמדובר ב"גדול הדור".

לעתים, כאשר אין מספיק עליות (כגון כשיש בר מצווה או יארצייט של לויים), בגאי בית הכנסת נוהג לבקש מכהנים לצאת מבית הכנסת, כך שיהיה אפשרי לתת את העלייה הראשונה לאחרים. אמנם אין בכך איסור, אך בוודאי שאין הדבר ראוי, שכן מצוות "וקדשתו" קודמת למנהגים של מתן עלייה לבר מצווה או ליארצייט.

כהנים קטנים

האם יש לכבד גם כהן שהוא קטן?

יש פוסקים שכתבו שכיון שקטנים אינם בכלל עבודת המקדש, לכן אין גם חיוב כבוד לקטנים. כאמור לעיל, מצוות כיבוד הכהנים נובעת מתוך מינוי הכהנים לשרת לפני ה'. מנגד, אחרים כתבו שכיון שלאחר שיגדל יוכל לשרת בקודש, הרי שגם בקטנותו חלה עליו מצוות הכבוד.

בשו"ת מהרי"ט (סימן קמה) כתב כדעה השנייה, ואף פסק שכאשר אין כהן גדול בבית הכנסת, יש לכבד בעלייה הראשון את הקטן על-פני לוי או ישראל. ואולם, המנהג הרווח הוא שאין מצוות "וקדשתו" על כהן שהוא קטן (מגן אברהם רפב, ו; עי' גם שדה חמד ג, קפח).

לבקש טובה מכהנים

אין זלזול בלבקש מאדם טובה. למרות זאת, בירושלמי נאמר שאסור להשתמש בכהן לצרכים אישיים, מתוך דמיון לכלי המקדש: כפי שאסור לאדם ליהנות מכלי המקדש, כך אסור לאדם ליהנות מן הכהונה, שאף הכהן הוא מ"כלי המקדש". הלכה זו מוזכרת בדברי הרמ"א (אורח חיים קכח, מה).

ואולם, הגמרא מציינת למציאות של עבד עברי שהוא כהן, ומכאן קושי ברור: כיצד ייתכן שאדם משתמש בעבד שהוא כהן, אם אסור ליטול הנאה מן הכהונה? בהגהות מיימוניות (עבדים ג, ח) מזכיר שאלה זו, ולכך מוזכרים כמה תירוצים.

דרך אחת (מרדכי תסא) היא שאין איסור הנאה מן הכהונה כאשר הכהן מוחל על כבודו: אם הוא מסכים לכך מותר אפוא להשתמש בו. מנגד, אחרים כתבו שאסור לעשות שימוש גם אם הכהן מסכים לכך (על-פי רמב"ם, ספר המצוות לב; סמ"ג, עשה פג).

בנוגע למחילת כבודו של כהן, רוב הפוסקים הכריעו שהכהן רשאי למחול על כבודו, כפי שמוזכר ברמ"א (קכח, מה), במגן אברהם, פרי חדש (מים חיים לגיטין נט, ב), ואחרים. הט"ז (קכח, לט) חלק על כך וסבר שכהן אינו רשאי למחוק על כבודו.

באשר לשימוש בכהונה, יש המפרשים שאמנם אסור להשתמש בכהן בלי לשלם על כך, אך מותר לשכור את שירותיו של כהן, שכן הכהן מרוויח מכך בעצמו (סמ"ג, עשה פג). מכאן שמותר לכהן אף למכור את עצמו לעבדות. יש שמקלים לבקש טובות מכהנים, ונותנים תשלום סמלי כדי שלא יהיה בכך איסור – אך יש לדון באפקטיביות של תשלום סמלי כגון זה.

כהנים היום

במגן אברהם (רא, ד) מזכיר שכיום רבים אינם מקפידים על הלכות כבוד הכהונה, ותמה מדוע הדבר כן: אם מדובר במצוות התורה הרי שבוודאי יש להקפיד עליה גם היום? הוא מיישב "אפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה".

כך ניתן להצדיק, ברמה של בדיעבד, את מה שמקלים בענייני כהונה.

ואולם, בוודאי שיש להקפיד ככל שניתן בכבוד הכהונה, כפי שנפסק בשולחן ערוך, וגם המשנה ברורה (רא, יג) כתב שלכתחילה יש להיזהר בכל ההלכות המוזכרות לעיל. ואולם, רבים אכן אינם מקפידים על דברי הירושלמי בנוגע לשימוש בכהונה, ולעניין זה הצדקת המגן אברהם בהחלט רלוונטית.

בעבר הערכנו יותר בעניין ייחוסם של כהנים ומעמדם בזמן הזה, ולא נכפול כאן את הדברים.

סיכום

ראינו שהתורה מחייבת אותנו בכבוד הכהנים, ומדובר (לרוב הדעות) במצוות התורה של "וקדשתו". מכאן שיש לכבד את הכהנים כהלכה בעניינים של "לפתוח ראשון", של ברכות, ושל בחירה מנה בראשונה – וכן לעניינים נוספים. כאמור, לעתים יש שאין מקפידים על כך, ופוסקים חיפשו להצדיק את הנוהג – אך ככל שניתן יש להקפיד על הלכות אלו, בפרט שמדובר באפשרות של מצוות התורה.

נישא תפילה שיבנה המקדש במהרה, "והשב את העבודה לדביר ביתך".

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. שלום לכבוד הרב
    האם כשאני מוכרת בחנות והתור לא מובהק אני צריכה להקדים לתת שירות לכהן כשאני רוצה להקדים אדם אחר ( משום שחיכה יותר זמן לדעתי…)? ומה לגבי תור מובהק? וכן האם "וקדשתו" מתייחס גם לנשים כוהנות?

  2. לא ברור לי מה הכוונה תור לא מובהק, אם הוא בודאי קדם לו וממתין זמן רב יותר, מן הדין להקדימו ולא להטריחו להמתין עוד, אם זה לא ברור ולא מתבקש בהכרח, אזי יש להקדים את הכהן, אשת כהן או בת כהן אין בה מצוה זו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל