שאלה:
אבקש לפרסם:
אמור
לנפש לא יטמא בעמיו
ע"י התורה יכולים להגיע לדרגת "לנפש לא יטמא בעמיו" שיהיה בדרגא של דבקות ובא להזהיר שלא יפול מדביקותו וזה מה שפירש ברש"י "להזהיר גדולים על קטנים" שלא יחשוב הצדיק שיכול לחדול מדביקותו ולא יבוא לידי חטא מכיון שהוא גדול בתורה וכן הקטנים שהם במדריגה פחותה וזה בנפשו שאסור לחדול מדביקותו ללא סיבה שזה יכול לגרום לקרירות וירידה בבחינת ויבוא עמלק וילחם עים ישראל והסיבה לזה לפי שרפו ידיהם מין התורה. אבל לצורך מצוה שאין מי שיעשה אותה יכול ליבטל מין התורה לצורך מצוה זו שהיא בבחינת מת מצוה "לה יטמא".
"להזהיר גדולים על קטנים"
שהגדולים מחויבים להוכיח הקטנים ואם אינם מוכיחים הם נתפסים בעוון הדור ונענשים (שבת דף נד:) א"י שהקטנים לומדים מין הגדולים ואם הגדולים אינם נוהגים כשורה ונופלים ממדריגתם לקטנות המוחין יכול לצאת מזה חילול השם א"י שהגדולים לא יפלו ממדרגתם ויהיו קטנים.
והוא אשה בבתוליה יקח
זה נאמר על הכהן הגדול מאחיו שהוא מרמז על צדיק הדור שיורד לעולם לתקן את הדור ופעמים שאין נשמתו צריכה תקון כלל וזה בבחינת "והוא אשה בבתוליה יקח" שנשמתו היא בבחינת אשה בבתוליה שאינה צריכה תיקון.
א"י והוא אשה בבתוליה יקח – וזה מה שכתוב בן 18 לחופה ש"והוא" גימ' 18
והכהן הגדול מאחיו
מרמז על הצדיק רשב"י ששבת זו נופלת סמוכה ללג' בעומר שהוא בבחינת הכהן הגדול מאחיו וכבר אמר יכול אני לפטור את העולם כולו מין הדין. וזכה להגיע לדרגת אדם הראשון לפני החטא.
פסח שני
בפסח הוא זמן טוב לתשובה שאז יש הארה מיוחדת שבשביל התשובה אמר הקב"ה פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם ועל פסח נאמר "ופסח ה' על הפתח" שההארה של פסח מסוגלת מאוד שאפשר להשיג בתשובה אפילו בלי הפתח דהיינו ההתערותא דלתתא.
והענין של פסח שני הוא מלמד שיש דברים שגם מי שהפסיד פעם ראשונה יכול לתקן בפעם השניה.
והאור של פסח נמשך שלושים יום ואז מאיר האור של פסח שני שנמשך שבע ימים. (זוה"ק בהעלותך דף קנב') ולכן ראוי בימים אלה להתחזק בתשובה ולהתקשר עם נשמת רשב"י ע"י לימוד וגריסת הזוהר שלא תעלה נשמתו בכיסופא וזה נרמז בפרשה: "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל"
והבת כהן מרמז על הנשמה (ועיין בזוהר) כי תהיה לאיש זר מרמז על הסמ' בתרומת הקדשים לא תאכל היינו בחלק הקדושה לא יהיה לה חלק שזה התורה והמצוות וזה הענין של התקשרות עם הצדיקים.
תשובה:
יישר כח.
