שאלה:
בסימן תעב סעיף א נפסק להלכה "יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך ואף אם הוא בבית המדרש יקום מפני שמצווה למהר אכול בשביל התינוקות שלא ישנו" האם הלכה זו נוהגת רק כשאכן יש לו ילדים קטנים בסדר? במידה וכולם מבוגרים או שהוא לבד החשש לא רלוונטי האם גם אז צריך להזדרז? כמו"כ בסימן תעג סעיף ד (לאחר הקידוש) "מביאין לפני בעה"ב קערה שיש בה שלש מצות וכו'" האם המצות לא אמורות להיות על השולחן בעת הקידוש? כמו"כ האין בזה סתירה? אם צריך להכין הכל מראש – הקערה לא כלולה בזה? רק הכוסות הצלחות והסכו"ם?
תשובה:
שלום וברכה
ודאי יש להזדרז בכל אופן, יש הרבה מה לעשות בלילה הזה וקשה להספיק הכל, ויש חובה להזדרז לקראת מצוה, בליל הסדר מצפים לנו מצוות רבות מאוד…
אצל הגר"א היה המנהג להביא החלות אחרי הקידוש, אמנם מנהגנו לא כך כדי שלא יהיה הפסק בין הקידוש לאכילה ראה טור סי' רעא, בליל הסדר טעם זה לא שייך ולכן אין הקפדה להביא קודם לכאורה, אמנם יש בזה גם ענין זכר למן וצ"ע.
אכן זהו לילה ארוך אך מלשון המחבר לא משמע שזאת הבעיה… עיקר דבריו הוי על כך "שלא ישנו התינוקות" כך שאם החשש לא קיים יתכן והוא יוכל לתכנן עצמו להספיק לסיים את האפיקומן (ההלל?) לפני חצות גם אם יתעכב כמה רגעים בבימ"ד ואח"כ בביתו…
אכן, אבל כיון שלא מדובר על נושא של "איסור והיתר" אלא על ההנהגה הנכונה, ודאי יש להזדרז בכל מקרה, אבל אני מסכים שלא על זה דיבר השו"ע.
השאר תגובה