הדלקת נר או מנורה לכבוד הצדיקים

שאלה:

שלום לרב

א.מדוע מדליקים נר לעילוי נשמת הצדיקים? מה עושה בעצם הנר /אש ואיך הוא גורם לעילוי נשמה כמו מצוות? איך זה קשור בעצם?

ב. האם אפשר להדליק פשוט תאורת חשמל ולהגיד לעילוי נשמת הצדיק? זה גם סוג של אש וזה גם נותן אור (והרי מי שאין לו נר יכול להדליק "נרות שבת" על ידי תאורה)

נפקא מינה, אם אדם התחייב להדליק נר לעילוי נשמת צדיק האם יוכל להדליק תאורת חשמל?

תודה

תשובה:

עיקר הענין הוא בהדלקת נר בבית הכנסת, ואפשר לצאת ידי חובה גם בחשמל, לכן יש רבים שנהגו לתרום חשבון חשמל של בית כנסת – "נר למאור" לעילוי נשמה.

ראה בשו”ת תורה לשמה (תקכ) שכתב לבאר מעלת וטעם הדלקת הנר לעילוי נשמה, וז”ל: דע כי כתב רבינו בחיי ז”ל בפ’ תרומה וז”ל: וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה מאור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה אעפ”י שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט. ועל כן המשילה שלמה הע”ה לנר הוא שאמר נר ה’ נשמת אדם עכ”ל. הרי לך שהנשמה יש לה הנאה מן האור וכו’. ועל כן בתוך השבעה אשר נפש הנפטר עודנה מצויה בתוך הבית כפי ההתחלקות וכמ”ש רבינו האר”י זצ”ל בטעם ז’ ימי אבלות, לזה מדליקין נר שם [א”ה היינו בבית האבלים] בעבור הנאת הנפש, אך אחר ז’ שמסתלקת לגמרי מן הבית אין טעם להדליק. וכן אם לא נפטר האדם שם אעפ”י שהאבלים הם שם, אין מדליקין. אך טוב להדליק נר תוך י”ב חודש בבית הכנסת למנוחת הנפטר, וכן בכל שנה ביום יא”ר צי”ט, והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פב”ב, ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה יגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק, וכ”ש אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש. עכ”ל. ראה שם עוד.

 

ובאמת שלא מצאנו מקור למנהג הדלקת הנר בבית, אולם מאידך מנהג הדלקת הנר בבית הכנסת נזכר כבר בראשונים, וכמ”ש הרא”ש (יומא פ”ח סי’ ט), ועי’ בארחות חיים (הלכות ערב יום הכפורים אות יא) שכתב בזה”ל: כתב רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשי”ת, שנאמר באורים כבדו ה’. ומנהג ישראל תורה הוא. עכת”ד. וכן הוא בכל בו (סימן סח). וכ”כ הרמ”א (או”ח תרי ס”ד). ועי’ בשו”ת מהרש”ל (סוף סימן מו) שכתב שאם שכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אמו, כמו שרגילים להדליק בכל ארץ אשכנז מותר לומר לגוי להדליק הנר בבין השמשות, שמאחר שהעולם נזהרים בהדלקת הנר לכבוד אב ואם, נחשב כצורך גדול, ולכן יש להתיר. ע”כ. הרי שגם מה שנהגו להדליק ביום הזכרון היה דוקא בבית הכנסת. וכ”כ החת”ס (ח”ו סי’ כז), ועי’ שו”ת בצל החכמה (ח”ד סימן כט) שכתב שלדעת החת”ס הדלקה בביהכנ”ס עדיפא מהדלקה על קברו.  ועי’ בשו”ת יחו”ד (ח”ה סי’ ס) שכתב דלאו דוקא בהדלקת נר ממש, אלא ה”ה בהדלקת חשמל להאיר את ביהכנ”ס.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל