שאלה:
לא הצלחתי להבין את המציאות של בקבוקים בשבת. יש נדון מצד עשיית כלי, לא של הבקבוק שהיה כלי כבר לפנ"כ ולא עושה בו משהו חדש, אלא הפקק, שלא שימש קודם לכלי, וחילקו בין פלסטיק למתכת. למה הפקק לא היה כלי לפנ"כ וכי ייצרו אותו על הבקבוק. וכן האם לדעת הגרי"ש שיש בעיה של מחתך, זה יהיה בעיה אפי' עשו חור למעלה, שמותר רק דרך החור או שכעת אין מחתך ואפשר לפתוח, וכן במתכת ?
תשובה:
כיון שכאשר יש טבעת הכלי לא ניתן לפתיחה וסגירה, חששו שהוא עדיין לא נחשב כלי [אני מדבר כרגע גם על פקקי פלסטיק, בפקק מתכת זו בעיה יותר חמורה כי לכתחילה בכל לא היה פקק, הוא מיוצר בצורה המדוייקת הזו על הבקבוק עצמו], הפרדת הטבעת היא העושה אותו לכלי, כי היא המאפשרת פתיחה וסגירה.
לכאורה כשעושים נקב בראש הפקק באופן שמקלקל אותו משימוש, גם אין חשש מחתך, כי מחתך הכוונה שיש לך הקפדה אותו תועלת בצורה או מידה מסויימת, וכאן בלאו הכי הפקק הולך לאשפה ואינו ראוי לשימוש, רק שטכנית זה מסתדר דוקא במקום הזה להפריד.
