תוספת יו"ט בראש השנה

שאלה:

שמעתי סברה שאין לקבל יו"ט מוקדם בר"ה משום שאין רצונינו להקדים את יום-הדין אך לא הבנתי את הסברה מג' צדדים:

א) עיקר הלימוד של מוסיפין מחול על הקודש נלמד מהפסוק שנאמר ביוה"כ שהינו בעצם גם יום-דין "מערב עד ערב".

ב) עצם הדבר שאדם מקדים ומגיע לשופט האם אין בזה מעלה על פני אדם שמנסה להתחמק ולדחות את הקץ? ואין לומר שבזה הוא מראה שכביכול אין עליו את אימת-הדין שכן מעשיו מוכיחין שכבר שבוע שלם הוא אומר סליחות וחודש שלם הוא תוקע בשופר ויתכן גם שבו-ביום הוא התענה תענית-שעות וכו' כך שברור שזה לא חוסר אימה אלא אדרבא אמירה כביכול לשופט שלמרות האימה אני מודע לכך שברצונך לשפטיני ואני לא מתחמק ולא מתחבא.

ג) האם המצווה הזאת של תוספות יו"ט לא יהיה בכוחה להכריע את הכף?

תשובה:

שלום וברכה

בשו"ת מהרי"ל סי' לג הביא בשם מהר"א מוינא שלא סועדים בערב ראש השנה מבעוד יום כדי שלא להוסיף על יום הדין, אמנם במגן אברהם סי' תקפא ס"ק י נקט בפשיטות שיש חיוב להוסיף מחול על הקודש כמו בכל יום טוב. כמו כן במהרי"ל עצמו תמה, שאף המהר"א פשוט לו שמתפללים מבעוד יום וא"כ כבר קיבלוהו בתפילה, ומה משמעות יש לכך שלא אוכלים את הסעודה מבעוד יום?

בשואל ומשיב רביעאה ח"ג סי' קכ"ה דן בשאלתך, הרי אדרבה אנחנו מכבסים ומסתפרים לפני ראש השנה להראות שסמוכים ובטוחים שנצא זכאים, אז כיצד פתאום חוששים מכניסת היום? וראה שם עוד שיש להוסיף מהחול על הקודש כדי להשלים חשבון הימים לפי המולד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל